קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
דע לך שאצלנו, עליית המחירים הביאה את זה כבר למחירים אחרים. אבל מה זה אומר?
אמרת. אחי, עשית אותי רעב. מה לא?
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, איפה יסמין? היא לא פה. אתמול הייתי יחד עם יסמין בחוג בית בפתח תקווה. הדלקנו נרות, חג חנוכה. זאת גם הזדמנות לברך את כולם בחג שמח, מאיר. דיברו איתנו שם על המצב של המדינה. ופתאום, אתה יודע, ישבתי רגע בצד וקלטתי – אנשים יושבים, מלא אנשים, וכל אחד זורק מה מפריע לו. וזה מטורף. אחד אומר: יוקר המחיה; אנשים יותר מבוגרים מדברים על מענה לגיל השלישי; אוכלוסיות מיוחדות – מדברים על זה שאין להם מענה לילדים שלהם; צעירים שמטיילים בעולם מפחדים ללכת למקומות בעולם, שלא ידעו שהם יהודים.
ואני פתאום קלטתי: מה עשו פה בשלוש שנים? מה הממשלה הזאת עשתה בשלוש שנים למדינת ישראל? כי לפני שלוש שנים הייתי בחוגי בית דומים, באותם מקומות, וזה נשמע אחרת. דיברו על אקזיטים ענקיים שההייטק הישראלי עשה; דיברו על פסגת הנגב; דיברו על האנרגיה; דיברו על הישגים שהמדינה עשתה, למען מדינת ישראל.
עובדתית, תראו באיזה מצב השארנו את המדינה: פלוס של 40 מיליארד שקל בחשבון; מצב בין-לאומי מהטובים ביותר שהיו במדינת ישראל; ביטחון אישי בשיא – הינה, יואב סגלוביץ' היה פה, והוביל צוות מדהים שידע להתעסק באמת עם הפשיעה. אני לא חושב שהוא עשה סרטון טיקטוק אחד בחיים שלו. לא חושב שליואב סגלוביץ' יש בכלל טיקטוק. שימו לב להשוואה בין שר הפיתות והטיקטוק, שכל היום עושה סרטונים, שמאז יש לנו שיא במספר הנרצחים, לבין יואב סגלוביץ', שאשכרה בא לעשות עבודה מקצועית, והוריד את הנתונים האלה. הרגשנו ביטחון, הרגשנו טוב במדינת ישראל.
ואז עלה הנושא שמעסיק היום כל ישראלי במדינה – חוק ההשתמטות. חוק ההשתמטות עלה, ולכו תסבירו למילואימניקים שעושים 200, 250, 300 ימי מילואים למה הם כן ואחרים לא.
והינה, יושב מולי שר החינוך של מדינת ישראל, שנכנס לכנסת על שוויון בנטל, ועכשיו הולך בדיוק נגד אותם אנשים שמדברים על שוויון בנטל. אז אני רוצה לשאול אותך, שר החינוך: מה השתנה בין התקופה שבה אתה זעקת, בצדק, על שוויון בנטל, לתקופה היום, כשלוחמים גיבורים אחרים עושים את זה וזועקים על שוויון בנטל? האם יש הבדל? שר החינוך? יואב קיש? ורטיגו? כשמתבלבלים חוזרים מחדש. ככה לימדו אותי בניווטים.
ואני רוצה לומר לך משהו, שר החינוך, ולכל מי שנמצא פה: אין הבדל בין מה שהיה לפני שאתה נכנסת לכנסת וזעקת על שוויון בנטל, בצדק, לבין מה שאנחנו אומרים על שוויון בנטל, שוב בצדק. וזאת הסיבה היחידה שיש יותר ויותר חברים בקואליציה שאומרים: אנחנו לא נצביע על החוק. אבל הם אומרים לי את זה בינתיים פה, מאחור, בפרסה, ואומרים לי את זה בפינות. ואומרים: עזוב, זה לא יעלה בכלל, כי החרדים לא ייתנו לזה לעלות, כי החוק הזה לא טוב, כי יהיה עוד מישהו.
אז אני רוצה לומר לך, שר החינוך, אתה צריך להוביל את זה. כמו שהובלת בפעם הקודמת את האי-שוויון בנטל, גם הפעם בתור שר אתה צריך להגיד: אני לא מוכן שתהיה אפליה בין ילד אחד לילד שני. תודה רבה.
473 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.