קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אענה לך, חבר הכנסת יוראי הרצנו. תראה, אני החזקתי את התשתיות בירושלים. צריך להבין, תשתיות זה עסק יקר ביותר. כמעט בכל העיר יש מערכות ניקוז. כשיש לך מקרה קיצון, אתה לא מכין כבר מראש את הצנרת למקרה קיצון, אתה לוקח בחשבון – בגלל שהעלויות שלה כל כך גבוהות אתה מביא בחשבון שיהיה מקרה קיצון אי פעם ויהיו נזקים ואתה תטפל בהם אחרי זה, בגלל שאתה - - -
רק שנייה, הרי בסוף זה קוטר הצינור. צריך להבין. תן – אני רוצה לסיים.
אז לכן אני מסביר. יש לך מקרה קיצון בכל פעם במקום אחר. אני אתן דוגמה, פעם היה לנו כזה משבר – כמה פעמים כשיש מה שנקרא ממטרים חזקים בירושלים, זה יורד. הרי ירושלים היא עיר הררית. מטבע הדברים, אתה יודע, הגרביטציה מובילה את זה למקומות הנמוכים. מצאנו את עצמנו – למשל בוואדי ג'וז, שזאת שכונה נמוכה, היו שם הצפות. עבדנו שם כמה ימים והבאנו משאבות כדי לפתור את העניין.
תראה, בסוף זה הצולאז' של הצינור. אתה יכול לשים צינור שמנקז בקוטר של המוביל הארצי, ארבעה מטרים, ורק אם יהיה לך מבול מהתנ"ך אז זה – אבל אתה יכול לשים צינור רגיל של מטר וחצי, שזה מה שמקובל. דרך אגב, זה נותן לך את הכול.
עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו. חלק גדול מאוד – דרך אגב, מי שמתחזק את זה, זה בכלל - - -
אז אני אסביר. דקה, אז עכשיו אני אסביר. עכשיו אני אגיד לך משהו, כל הנושא של תשתיות מטופל על ידי העירייה, לא על ידי הממשלה.
מה הם עושים ברוב הערים? הם עושים "הכן רכבך לחורף" - - -
דקה, תן לי רק שנייה. אני אתן לך דוגמה. אז לכן מה שקורה באמת ברוב הערים הרציניות, יש משהו שנקרא "הכן את התשתיות לחורף". חודש לפני החורף כל האנשים שאחראים על כל הניקוז והביוב יוצאים ומנקים את התשתיות. לרוב זה סיפור שהמֶנהולים בעצם סתומים, או על ידי זה – ואז המים לא מתנקזים ובאמת ממשיכים לזרום.
כל הניקוז הרי מחובר בסופו של דבר. אם זה נמצא באגן המזרחי אז זה מתנקז מזרחה ואם זה נמצא נגיד בירושלים בקטע המערבי, אז הוא מתנקז לכיוון השורק. לכן צריך להבין שזה האירוע. גם לגבי יערות, כדי לפתור בעצם את בעיית היערות, לכאורה, אתה צריך להוריד את היערות. ואם אתה רוצה שיהיו יערות, אתה צריך לעשות אזור חיץ כמעט בכל כמה עשרות מטרים עם הידרנטים. דקה.
אבל עזוב, נשמה, אני אספר לך. היה לנו סיכום עם קק"ל, 300 מיליון שקלים מהם – אגב, היערות, ברובם, הם באחריות קק"ל. צריך להבין את זה.
קרן קיימת לישראל. לכן אני מסביר, גם פה אתה לוקח את כל מה שאנחנו עושים במדינה, אנחנו לוקחים סיכונים מחושבים בגלל שאין סוף – אנחנו נשים את כל תקציב המדינה רק על היערות ועל הניקוז. אז לכן אני אומר, מדי פעם יהיה לנו אירוע שהוא אירוע מז'ורי ונטפל בו.
פעם זה היה הרבה. אנחנו יודעים איפה פחות או יותר רמת המשקעים הכי גדולה בארץ ואיפה יש בעיות. אני הייתי באשקלון כמה פעמים. לרוב – זה היה פעם אחרונה שהייתי, לפני עשר שנים.
הפעם קרה שוב פעם אירוע. אני מניח שעוד עשר שנים יקרה שוב פעם.
לכן אני אומר: אלו אירועים – אנחנו הולכים על סטנדרט. דרך אגב, זה קרה דווקא בשכונות החדשות שיש בהן בכולן ניקוז, ניקוזים חדשים.
בגדול תזכור תמיד, בכל החלטה שאתה מקבל, בוודאי ברמת תשתית, אתה מביא בחשבון סיכון שמצב קצה יקרה. אתה לא יכול להשקיע בגלל שיש – ההשקעות הן אין-סופיות. הבנו? תודה.
578 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.