ציון יום הזיכרון הממלכתי לדוד בן-גוריון ז"ל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אוה, אוה. יא אללה, איך אמרת, הרמת לי כבר.

מדהים. תודה רבה. אדוני היו"ר, אבל אני באמת חייבת קודם להתייחס לעניין הזה שישב כאן השר עמיחי אליהו ממפלגתו של בן גביר, וטען שבן גביר הוא ממשיכו של בן-גוריון. מישראל של בן-גוריון לישראל של בן גביר. אני רק רציתי להגיד לו שבן-גוריון היה אורח כבוד בכל העולם, נפרס בפניו שטיח אדום, באמת. ובן גביר פרסונה נון גרטה – אם הוא היה באמת ממשיכו של בן-גוריון.

ועוד נקודה חשובה, שהוא דיבר על המשיחיות, המשיחיות של בן-גוריון, זה גם מין טיקט חדש כזה שכל הזמן משתמשים בו לאחרונה, שבן-גוריון היה משיחי בדיוק כמוהם, כמו המשיחיים שיש עכשיו. מי שמתעמק, מבין ותוהה על התרבות שממנה הגיע בן-גוריון למקום שאליו הוא הגיע – הוא מדבר על משיחיות וגאולה של מדינת ישראל. זה היסוד המשיחי במובן של קץ ההיסטוריה היהודית בגלות. זה בן-גוריון, באמת.

למרבה הבושה והניתוק, שלחה היום ממשלת ישראל את איש מפלגת בן גביר, ממשיכי דרכו של כהנא, לטקס הממלכתי, לטקס הממלכתי של בן-גוריון. יש פשוט ניתוק מטורף בין מה שקורה בממשלה הזו לאיש שייסד את מדינת ישראל.

יש הרבה מאוד משפטים מעוררי השראה של האיש הזה, המדהים, אני רוצה לתת אחד: "אנו צופים לעתיד – באמונה. שלושה דברים חרותים בליבנו, ולהם נוסיף להקדיש גם בעתיד את כוחנו החומרי והרוחני: פיתוח, חירות ושלום. אנחנו נוסיף לפתח את האוצרות הטבעיים, האדמה השוממה ויכולתה האינדוסטריאלית של ארצנו. נחזק ונבצר את משטרנו הדמוקרטי הבנוי על חירות האדם, ונעמוד לימין האומות שוחרות השלום ואוהבות החירות בכל מאודנו". אם יש מישהו בקהל שלא מבין את המשמעות של כל המילים הנהדרות האלה, מה הייעוד ומה המטרה, שירים יד. הרי תהום מפרידה בין שתי הישראל האלו, אין דמיון.

רצית לדבר על ההגדרה "ממלכתי", ואתה צודק, אדוני היו"ר. הוא, לגמרי, בן-גוריון היה איש שתבע, שהגדיר ונתן משמעות למילה "ממלכתית", זו שממשלת ישראל נרתעת מלהשתמש בה באופן מוחלט – לא בוועדת חקירה, לא מגיעה לטקסים – ממש הלכה למעשה. מדובר בערך יסודי מאז הקמת המדינה, כך בכנסת, כך בצה"ל, כך ביחס לממשלה. עליונות האינטרס הלאומי מאינטרסים סקטוריאליים, שלא לדבר על אישיים. הממלכתיות שעוצבה על ידי בן-גוריון הדגישה את הצורך במדינה ריבונית עם מוסדות יציבים, שבה החוק ורק החוק הוא מעל כל אינטרס.

הממלכתיות של ישראל של בן-גוריון משמעותה למדינה עצמה, ולעיתים אפילו ויתור על כוח פוליטי למען חיזוק מוסדות המדינה, ולא ממלכתיות מזויפת, חלילה. לא על עמידה באמצע, לא על טשטוש מחלוקות או סיסמאות. לדבר בנימוס זה לא מספיק, זה לא ממלכתי. להגיד ביחד ננצח ולא להקים ועדת חקירה למחדל של 7 באוקטובר, זה לא ממלכתי. להחליש את הצבא ואת בתי המשפט, התקשורת, הפרלמנט, לפרק את מפעל חייו של דוד בן-גוריון, ולתת את המפתח בידי מיליציות פשיסטיות שחלקן בתוך הממשלה, כל זה ההפך ממלכתי. גם אם מדברים בעברית צחה.

ממשלת ישראל לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר כי היא לא ממלכתית. היא בעצמה לא קשורה למדינה על פי תפיסתו של בן-גוריון. היא בזה למוסדות המדינה והיא מצפצפת על האמת ועל אמון הציבור. מה שהיא עושה זה מחרבת את תפיסתו של בן-גוריון, שפעל הפוך – לבנות, לחבר, להקים יש מאין. עכשיו אנחנו הולכים על פי ה-manual של הממשלה הזו, שבה המילים המרכזיות זה נקמה, כוח הזרוע והאויבים מבית.

אם אנחנו נחזור לוועדת החקירה הממלכתית, כלומר של המדינה, צריך לשוב לזכור איך בן-גוריון התנגד נחרצות להקמת ועדת בדיקה פוליטית עוד בפרשת עסק הביש. הוא קבע שאין לוועדה פוליטית שום ערך, שום סמכות לכתוב את ההיסטוריה, ושהמסקנות שלה הן פסולות. דווקא בימים האלה צריך לחזור ולזכור את זה, ולהיזכר שבגלל עסק הביש נחקק בשנת 1969 חוק ועדות חקירה, בדיוק בשביל זה.

התפיסה של הממלכתיות של המדינה היא אבן יסוד גם בביטחון, גם בחינוך, גם בבריאות גם ברוח. ותוכנית העבודה של בן-גוריון הייתה תקווה, לא נקמה; תקווה כתוכנית עבודה. הוא כתב מפרט מאל"ף עד תי"ו איך הביחד, והשלום, והעוצמה והכוח – ואיך הוא חשש תמיד לביטחונה של המדינה. הוא לא היה זחוח, הוא לא היה יהיר, הוא חיפש את היוזמה. הוא ביקש לפקפק במוסכמות. תכונות נדירות במנהיגי ישראל. חייבים לבנות את ישראל מחדש.

ואני מסיימת, אדוני היו"ר, אני יודעת שקצת גלשתי. אני מבקשת להזכיר שבן-גוריון דיבר על כך שלא יהיו תקומה וקיום למדינת ישראל אם לא תהיה פה דמוקרטיה. הוא אמר והשתמש במילה – לבצר את הדמוקרטיה כערך קיומי. איך אמר היום נכדו בטקס הממלכתי? אתם אצבע בעין לכל אוהבי בן-גוריון. תודה רבה.