קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כבר התחלתי בעיסוק החשוב בדמותו של האיש הזה, שאולי בגובהו היה 1.52 מטר, אבל רוחו הקיפה כל כך הרבה בתוך ההיסטוריה הגדולה של העם היהודי. זאת גם הזדמנות להגיד תודה לחבר הכנסת איתן גינזבורג, שמשך אותי לפני שהוא היה חבר הכנסת להעמיק במשנתו ובתורתו של בן-גוריון. אני חושב שאנחנו צריכים כולנו – זה לא קשור למחנה פוליטי – להעמיק במשנתו הגדולה של האיש. אולי הרוח הגדולה של האיש הציוני הזה יכולה לרפא את השברים שיש בחברה הישראלית.
אני אומר את הדברים דווקא מתוך זה - - -
אני בטוח שאת לא מכירה זרזיף מהדברים שבן-גוריון דיבר עליהם.
כן, נכון. אולי ביום הזיכרון של דוד בן-גוריון תגידי לי מה התאריך העברי? באיזה תאריך עברי?
חברים, אולי תכבדו אותו במקום לזרוק סיסמאות ריקות? סיסמאות ריקות.
אני בהחלט יודע מה הוא אמר עליך ועל דומיך. אבל אני רוצה להתחיל בספוילר קטן. אני חושב שאני אולי צריך להנכיח שוב את דבריו של דוד בן-גוריון ביחס למוסדות הלאומיים, ולהצטרף לקריאתו של יושב-ראש האופוזיציה שהגיע הזמן לסגור את מפעל הג'ובים הזה - -
- - שאיבד את תפקידו ההיסטורי. אדוני היושב בראש, אולי מפאת כבודו של דוד בן-גוריון, כדאי - - -
"מקורה האמיתי והעמוק של התנועה הציונית", אומר דוד בן-גוריון בשנת 1954, "הוא לא בהיסטוריה של העם היהודי בחמישים השנים האחרונות, אלא במאבקו המתמיד של עמנו מאז היותו ועד היום הזה - - - הציונות שתולדותיה מתחילות בקונגרס הציוני הראשון" – כך אומר ראש הממשלה הראשון – "נשמט הקרקע מתחת רגליה עם אובדן יהדות אירופה, ונעשתה מיותרת עם הקמת המדינה". ככה אומר ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
אבל לשאלתכם בקריאות הביניים, אני רוצה לדעת אם אתם תסכימו לנאמר פה. דוד בן-גוריון מציע לעסוק בשלושה מרכיבים חשובים מאוד בזהותו של העם היהודי, וככה הוא כותב: "דרכי הפעולה המסוגלים להעמיק את הכרת הייעוד היהודי והאחדות היהודית, הם לדעתי שלושה: א. חינוך עברי, אשר במרכזו תעמוד ידיעת ספר-הספרים" – התנ"ך; "ב. הגברת הזיקה האישית למדינת ישראל בכל הצורות" – בביקורים וכו' וכו'. אני בספק אם חברים באופוזיציה היו מסכימים לחתום על המשפט הגדול הזה שהוא כותב: "העמקת הזיקה לחזון הגאולה המשיחית" - -
- - "זאת אומרת, חזון הגאולה היהודית והאנושית של נביאי ישראל".
אחיי ורעיי חברי האופוזיציה, אל תתהדרו בכתביו של דוד בן-גוריון ובמשנתו, שאני גם חלוק עליה בהרבה מאוד מקרים, כשאנחנו לא מחנכים להעמיק בה וללכת לאורה. מדובר באדם, כמו שאמרה לפניי השרה אורית סטרוק, שראה בארץ ישראל ערך גדול, ראה בידיעת ספר הספרים, המורשת היהודית, החיבור לאתוס היהודי של 3,700 שנה, ערך מאוד מאוד גדול. היה זה דוד בן-גוריון בי"ז בכסלו בשנת 1949 של המדינה, שנגד ההחלטה של האו"ם לבנאם את ירושלים, נגד ההצבעה של כל המדינות להפוך את ירושלים לעיר בין-לאומית, נגד התפיסה של משה שרתוק, שקרא להוריד את הראש, היה זה דוד בן-גוריון שקרא והפך את ירושלים לבירת ישראל. עוצמה של בן אדם, עוצמה של מנהיג. הלוואי שכולנו נזכה ללמוד מדרכיו ומהנהגתו. תודה רבה.
474 מילים של עמיחי אליהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.