קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לבקש סליחה. אני רוצה לבקש סליחה מהמשפחה של הנגד ארי רוזנפלד, שעדיין צריך לצערי הרב להיאבק מול מערכת מושחתת שמנסה להשתיק אותו, שתפרה לו את הצורה, סליחה על השפה הבוטה, שזרקה אותו לכלא למשך חודשים על גבי חודשים, למרות שהחקירה שלו נגמרה אחרי 48 שעות, בתנאים של עציר ביטחוני. היא השפילה אותו, עשתה כל מה שהיא יכולה כדי לשבור אותו, והוא לא נשבר.
אני רוצה לבקש סליחה מהמשפחות של לוחמי כוח 100, המילואימניקים הקדושים שלנו, שצה"ל שלח אותם לעשות את אחת המשימות הכי מורכבות ובלתי אפשריות שיש, לשמור על מפלצות הנוח'בה המנוולות, החלאות האלה. ומה קרה כשמשהו לא הסתדר? שולחים חיילים לעצור אותם כאילו הם היו נוח'בות. והאישה המופקרת, הפצ"רית הזאת, עוד מתברר שההאשמות שהיא תפרה להם, לא היה מאחוריהן דבר, כאשר בכתב האישום שהוגש נגדם – ודרך אגב הוגש, ומאז כמובן לא נעשה כלום, כל ההגבלות בוטלו, לא מזכירים את האונס שהיה; לא חקרו, לא היא ולא היועמ"שית שמגבה אותה, את ההדלפה המטורפת, המגמתית, את השיבוש, את שפיכת הדם התקשורתית שנעשתה להם כאן בישראל וברחבי העולם כאילו הם אנסים, כאילו הם עשו כל מיני דברים שהם לא התקרבו בכלל לעשות. אף אחד לא חוקר, אף אחד לא עושה, ואנחנו בתור ממשלה, בתור ממשלת ימין, האישה הזו עדיין בתפקידה. התחלף שר ביטחון, והאישה הזו עדיין בתפקידה. התחלף רמטכ"ל, והאישה הזו עדיין בתפקידה.
זה לא נגמר פה, בכוח 100; האישה הזו מונעת באופן אקטיבי הטלת מצור על עזה, זה ממוסמך. המשך הכהונה של האישה הזו בתפקידה גובה מאיתנו קורבנות, ואני לא רואה בממשלה שלנו, ואני אומר את זה לצערי הרב, מספיק זעזוע מהסיפור הזה. אני לא רואה שעושים את מה שצריך כדי להעביר את הרעה החולה הזו שנקראת יפעת תומר ירושלמי מחיינו ומחיי צה"ל. תודה רבה.
281 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.