חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של מיועדים לשירות ביטחון שהם בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, לשרת בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות במסגרת החוק נעשה על בסיס שני מסלולים: האחד, שירות אזרחי-חברתי תחת אחד מהתחומים או התפקידים המפורטים בחוק, לרבות ביטחון הפנים והגנת העורף, בריאות, רווחה וחינוך; השני, שירות אזרחי-ביטחוני באחד מהגופים המפורטים, לרבות משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. כמו כן, החוק כולל הוראות לעניין ביצוע השירות, תקופת השירות והיקפו, תנאי השירות, הסדרת השירות במסגרת הגוף המפעיל ובכלל זה חובותיו. בנוסף, במסגרת החוק הוקמה הרשות לשירות לאומי-אזרחי, אשר אחראית על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי בהתאם להוראות החוק, וזאת לצד מתן אפשרות לשר, שהוא חבר הממשלה שהוסמך על ידה לכך, להסמיך מבין עובדי הרשות, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, ובכלל זה לעניין אופי השירות הלאומי-אזרחי ואיכותו. מאחר שתוקפו של ההסדר המאפשר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות פקע ב-30.6.2023, ועמו גם פקע תוקפו של חוק שירות לאומי–אזרחי וכדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו כבר נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי, עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025). כעת, במסגרת תיקון מספר 7, הוארך תוקפו עד ליום כ"ד בחשוון התשפ"ו (15 בנובמבר 2025).