קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדונָי – איך אומרים, אדוני היושבי-ראש?
רבותיי. חבריי וחברותיי, תקומתנו תהיה עם חזרת החטופים כולם. אני מבקש ומתפלל ומייחל ודורש מממשלת ישראל והעומד בראשה לעשות את מה שצריך לעשות, את מה שהוא אמר לפני עשרה חודשים, לקיים את המתווה, מתווה נתניהו להשבת החטופים. נשלם את המחירים הידועים ונשיב אותם, ובסדר הזה, כשנתכנס בערב החג, אנחנו נהיה בתוך יישום הסכם. השבת החטופים, אדוני היושב-ראש, ותחושת הביטחון יחד עם הביטחון הממשי – אני מרשה לעצמי להגיד בתור מצמיד הצעת החוק להצעה הממשלתית – הם שיביאו לנו את התקומה, והחוק הזה יהיה לנו לעזר.
הכנסת עשתה את תפקידה. הגיע לכאן חוק ממשלתי שעמלו עליו, הייתי אומר יותר מדי – יותר משנה שהוא מונח, אחרי שמינהלת תקומה סיימה את תפקידה בראשות משה אדרי. ולקח זמן – לקח זמן לתאם בין המשרדים, לקח זמן עד שמשרד ראש הממשלה חילץ את עצמו מפלונטרים פנימיים, אבל עשה בסופו של דבר את מה שהיה צריך לעשות, והכנסת עשתה את תפקידה.
פירט יפה חבר הכנסת דנינו בשם דוד ביטן, היושב-ראש, את העובדה שהוועדה, באופן הגון, באופן מקצועי, באופן בלתי מוטה, בלתי סקטוריאלי בעליל, עשתה את עבודתה, ביקרה את הצעת החוק, ביקרה באופן ענייני, שיפרה אותו, לפעמים בניגוד לעמדות של משרדי ממשלה, ואנחנו מביאים לכאן חוק שהוא חוק טוב וראוי בנסיבות הקיימות.
החוק הזה ממצב אתכם, אנשי מינהלת תקומה, כעובדים, כמנהלים במינהלת בעלת סמכות רצינית, עצמאית, שמוחרגת מקיצוצים – חלקם מופנמים, מוטמעים בתוך החוק, ועל חלקם אנחנו נקפיד, כמובן, גם בהמשך. ההחלטה, או ההבהרה, החשובה ביותר שיש בחוק היא המיקוד הלאומי, המיקוד היוצא-דופן, מעבר למיקודים האחרים או לאזורי העדיפויות האחרים שאנחנו נוהגים להשתמש בהם. האזור הזה ממוקד באופן יוצא דופן הן לשיקום והן לפיתוח.
כפי שצוין, וחשוב לי לומר את זה שוב: המשרדים לא יוכלו, או יוכלו יותר נכון, אבל זה יהיה בלתי חוקי על פי החוק שאנחנו מביאים – יהיה בלתי חוקי שלא להמשיך את הסיוע, את ההקלות, את ההטבות שמתקיימים עבור היישובים, עבור התושבים, עבור הרשויות בלמעלה מ-20 השנים האחרונות, ולרחוץ בניקיון התקציב והרגולציה והחוק הזה של מינהלת תקומה. יצטרכו להמשיך לעשות. יותר מזה, גם בתקציבים נוספים ובהחלטות חדשות ובקולות קוראים חדשים יצטרכו לתת משקל משמעותי למשימה הלאומית של הדור הקרוב, ולא להסתפק בכך שמינהלת תקומה מבצעת את משימתה.
החוק הזה מנחה את הממשלה לסייע לעוטף של העוטף – ליישובים האחוריים של המועצות האזוריות ולערים הסמוכות לעוטף, שבוודאי ראוי שיקבלו את הסיוע. זו הזדמנות לומר יישר כוח לראשי העוטף, ראשי הרשויות, שהבינו באצילות שיש מקום, למרות מצוקת המזומנים, להקצות חלק מסוים מהתקציב גם עבור העוטף של העוטף.
זו ההזדמנות לציין שיש משימה אחת פתוחה: החוק הזה לא מטפל בתושבים, במשפחות, צעירים ומבוגרים, בעיקר תושבים שהם משפחות עם ילדים, שירצו לבנות את ביתם במקום חדש, שלא יעמוד להם הכוח לחזור חזרה לשטח מרחץ הדמים, האונס והטבח. אנחנו מצווים לסייע להם, על פי מדרג החומרה, ואני יודע שצעדים ראשונים התקיימו לאחרונה בהחלטת רמ"י, וזו רק ההתחלה.
אני מסיים. דבר אחד חשוב שהחוק הזה עושה – הוא משחרר את הפקק לפיתוח. אני מבקש להודות הן למשה אדרי והן לאביעד פרידמן, המנהלים והעובדים הנאמנים בתקומה; לזאב אלקין – –
– – ולצוות העובדים של משרד ראש הממשלה, לראשי הרשויות, לארגונים האזרחים – "עתיד לעוטף" ואחרים; לדוד ביטן, שעשה עבודה מדהימה יחד עם צוות הוועדה, שבאו עם כל הלב ועם עומק הנשמה. אני, כאמור, מקווה שבפסח הזה אנחנו נתחיל את הגאולה השלמה, את התקומה. תודה.
532 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.