קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל שיחתנו פה בשעת לילה בשבוע שעבר – –
– – על סוגים שונים של דתיים תפסה חזק מאוד.
יכול להיות שנצטרך לעשות פרק המשך בקרוב, קצת לדבר על – –
ברור. – – מהם סוגי דתיים שונים ומה ההבדלים האמיתיים ביניהם, לא מה שמדברים.
עוד אוסיף בפתח דבריי, באמת, שאני חושב שבכל יום, בכל שעה, גם היום, בראש סדר העדיפויות שלנו צריכים להיות 59 החטופים שלנו בעזה. אליהם נשואות עינינו, אליהם המחויבות שלנו. הם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות של הבית הזה, של הממשלה. אני גם חושב שדווקא לקראת חג החירות, שאנחנו בפתחו, אין דבר יותר חשוב לנו מלהשיב את ילדינו בחזרה, במיוחד במיוחד את החיילים בתוכם. אני מציין אותם, אותם, כי מכל מיני סיבות הם נמצאים בסוף הרשימה הלכאורית המתקיימת. אני חושב שלא צריך להרחיב ולומר שחייל שיצא בשמנו לקרב ולא חזר ונמצא בשבי חמאס, אנחנו צריכים להביא אותו, לעשות כל מה שצריך כמדינה. נכון, ילדים, נשים, הבאנו קודם; אזרחים קודם. החיילים, המחויבות שלנו לחיילים צריכה להיות מעל ומעבר.
אי-אפשר בבוקר הזה שלא לציין, אדוני היושב-ראש, את ההתייחסות שלנו לפרסום שמו של ראש השב"כ המיועד, שראש הממשלה בחר מתוך שבעה מועמדים. כבר ראיתי שתוקפים אותו כי הוא אולי צעד פעם בקפלן, ומדברים בעדו כי היה מפקד חיל הים ראוי, כנראה. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני לא מכיר את האיש, ואני מניח, רוצה להניח, שאם הוא היה מפקד חיל בצה"ל, הוא איש ראוי. הבעיה היא לא האיש. השאלה היא התהליך, ולצערי הרב התהליך הזה, התהליך של בחירתו, זוהם. הוא זוהם מכיוון שנגד ראש הממשלה ובעיקר נגד לשכתו עומדים חשדות מאוד כבדים שיתבררו במוסדות החוק. אבל העובדה שאדם שעומדים נגדו חששות כל כך כבדים מעורב בבחירת מי שיש לו חלק, אחריות לחקירה, יש בה יותר מטעם לפגם. היא מעשה בלתי ראוי. הנחקר לא יכול למנות את חוקריו. במובן הזה, למרות שעל פי חוק ראש הממשלה ממנה את ראש השב"כ, אני חושב שמן הראוי היה שראש הממשלה ימשוך את ידיו. מה לעשות? חשדות, יש להם משמעות.
אנחנו שומעים רק הבוקר שנחקרים שני אנשים מלשכת ראש הממשלה, אז בואו נבין: בבוקר אחד מהם מנסח את התגובה על בחירת ראש השב"כ, ומייד אחרי זה הוא נעצר לחקירה. איזה מין מציאות זאת? איך אפשר לנהל ככה דמוקרטיה? איך אפשר לנהל ככה מדינה? אני חושב שנכון יעשה נתניהו אם ימשוך את ידיו גם מהמינוי הזה, ישאיר אותו לאחרים, או לחלופין, יקבע תקופה שבה הנוכחי ימשיך בתפקידו. גם לא צריך להידרש פה לבג"ץ. הלוואי שבג"ץ לא יידרש להתערב בכל הדברים ההזויים שהממשלה הזאת עושה.
אדוני היושב-ראש, כאילו לא קרה שום דבר, כאילו לא עבר תקציב מדינה עם 5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, כאילו אין לנו ממשלה מספיק מנופחת גם ככה, בסוף השבוע היה נדמה שהבושה מתה, או לפחות קפצה והתאבדה. כי הינה, שמענו על רעיון מבריק למנות עוד שני שרים, כי חסרים שרים בממשלת ישראל. אתה יודע, אנחנו אפילו לא עם בעיית אבטלה, אז למה? מה מדינת ישראל צריכה עכשיו, בשביל הקומבינות של הציונות הדתית ועוצמה יהודית, עוד שני שרים במדינה? זה מה שחסר לנו.
אזרחי ישראל נושאים עיניהם אל הבית הזה. רמת האמון שלהם בו הולכת ויורדת. באים בטענות אל בית המשפט. כן, שמעתי את שמחה רוטמן מדבר על אמון הציבור הישראלי במערכת המשפט. הלוואי שלכנסת ישראל ולממשלה יהיה את האמון שאזרחי ישראל נותנים בבית המשפט העליון – פי שלושה, פי שלושה לכל הפחות, זה האמון שלהם בבית המשפט. הלוואי שלבית הזה יהיה את האמון הזה.
אז באמת, ערב פסח, אתה יודע. עד היום אוספים, גם בימים אלה, קמחא דפסחא עבור העניים. לא נראה לי, לא נראה לי ששני חברי כנסת בבית הזה זקוקים לתפקיד שר כדי לגמור את החודש, או לפחות, זה לא מה שיציל אותם, זה לא מה שייתן להם קמחא דפסחא. ממשלת ישראל, תתאפסי על עצמך, הגיע הזמן שיהיה לנו הרבה יותר טוב מזה. תודה.
620 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.