קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מילה לגבי התקשורת. תראו, אנחנו מוצפים, מוצפים במלחמות אמת מבחוץ, אלמוג, מוצפים במלחמות אמת עם אויבים מבחוץ ומכוסחים מבפנים. במסגרת פרויקט השמדת הנכסים הלאומיים של הדמוקרטיה הישראלית ובמסגרת העובדה, כנראה המכוונת, שהממשלה החליטה לא לקיים דיונים רציניים, דיוני מהות, על שלל נושאים ולאפשר – או להוביל, הייתי אומר – באמצעות חברי כנסת הצעות חוק מרחיקות לכת, הממשלה אישרה לצד אותן הצעות שתי החלטות דרמטיות, שכמובן ברעש הגדול של הירי מצד לצד בגבולות שלנו קצת ירד מתשומת הלב שלנו: החלטה לקדם דה פקטו את פירוק התאגיד כאן, אותו תאגיד שממשלת הליכוד לפני נדמה לי כעשור החליטה להקים – החלטה שלא הייתה פשוטה, אבל הביצוע לשם שינוי היה ביצוע משובח, ויש לנו תאגיד ציבורי נוסח BBC, נוסח מה שראוי שיהיה; תאגיד שנותן ביטוי לגוונים השונים בעם, נותן אפשרות לביטוי של אומנים בשלל דיסציפלינות, עם תוצרים משובחים.
נכון, התאגיד הזה לא עובד בממשלה, זו בדיוק המהות של העניין. התאגיד הזה הוא אחת הבשורות היפות, התרבותיות, מרובות הגוונים של מדינת ישראל, ואת זה מבקשים להשמיד.
עכשיו, רעיון אחר שאני לא מצליח להבין אותו: עיתון כמו עיתון הארץ לא עובד בממשלה. אומרים שהממשלה היחידה שהוא תמך בה זו ממשלת המנדט. יכול להיות. עיתון נהדר, עם גוון שרוב כותביו במאמרי המערכת לא לשביעות הרצון של הממשלה הזו, אבל זה בדיוק חבל הביטחון, רשת הביטחון הדמוקרטית. זו בדיוק הרשות הרביעית במשטר הדמוקרטי שעליה כל ממשלה שרוצה לנהוג ולהנהיג צריכה לשמור. זה מה שנותן לנו בעולם כולו את הדימוי האמיתי של דמוקרטיה, ואת זה בדיוק, אדוני היושב-ראש, הממשלה רוצה לקעקע, כפי שהיא לא מאפשרת הקמת ועדת חקירה שייתכן שתוכל לשמור על מנהיגינו לנסוע בעולם. תודה רבה.
262 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.