קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך שאלה ולנצל את ההזדמנות שאתה יושב כאן. מאז תחילת המלחמה עשרות מילואימניקים מעל גיל 45 שילמו בחייהם, ומילואימניק מעל גיל 45 זה מישהו שהוא לא היה חייב להיות במילואים. הוא התנדב למילואים כי חסר כוח אדם. הם הותירו אחריהם למעלה מ-100 יתומים, למעלה מ-100 יתומים של מילואימניקים שהתגייסו לצבא והתנדבו כי אין מספיק כוח אדם, כי יש חבר'ה בני 20 שלא באים לשרת בצבא. יש חבר'ה בני 20 שאתם נלחמים כדי שהם לא ישרתו בצבא, ואז באים חבר'ה בני 45 ונכנסים מתחת לאלונקה ומשלמים בחייהם כשהם לא חייבים. אבל אתה יודע מה הם עשו, השר פרוש? הם עשו את מה שאלה שאתה עוזר להם להשתמט לא מוכנים לעשות: הם באו להגן על עם ישראל. הם באו להגן עלינו. הם הבינו שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, ובמלחמה גם כלה יוצאת מחופתה וחתן יוצא מחדרו.
כי הוא זה שמוכר את זה כאידיאולוגיה. הם עושים את זה ככיסאולוגיה. מבחינתם הם אומרים: אנחנו בשביל הכיסא מוכנים לשלם את המחיר הזה. הוא אומר: זאת האידיאולוגיה שלי, להשתמט. אז אני אומר לך, השר פרוש, תחשוב טוב טוב גם על אותם מילואימניקים ששילמו בחייהם ותחשוב על יותר מ-100 יתומים שנשארו.
194 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.