קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, צר לי עוד פעם לעלות לכאן ולכנות שר בממשלת ישראל מכונת רעל. אין לי מילה אחרת להגיד על השר הזה. אני מדבר עם עובדות, עם עובדות. השר קרעי: שנה שלמה אני מחכה לחוות דעת מהייעוץ המשפטי לממשלה על הצעת מחליטים להפסיק את המימון להארץ, והם מסרבים לכתוב לי – ואני לא קורא כרגע אם זה נכון או לא נכון – בתואנה שהיא של מפלגה, בתואנה פוליטית. אנחנו חושבים שזה שינוי משטרי. בסדר, אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו גם יכולים לשנות את המשטר אם נרצה. הינה לכם, אמירה כל כך קשה למדינה דמוקרטית שחלילה, אם זה יקרה, באבחת חרב תהפוך להיות לא דמוקרטית. ולא שמעתי מילה. בהתחלה אנשי משרדו איימו על אותו עיתונאי ואמרו לו: לא נאמר ולא היה ולא נברא. עד שמישהו הדליף מתוך הישיבה את ההקלטה: אנחנו נבחרי ציבור. אנחנו יכולים גם לשנות את המשטר אם נרצה. באמת?
שקט. לא ראש הממשלה, לא אף אחד. אף אחד לא הגיב על אמירה כזאת חמורה, אמירה חמורה: אנחנו נשנה את המשטר אם נרצה.
ויש הקלטה, אי-אפשר להתכחש. הראיה היא ראיה ברורה לחלוטין. זה אותו השר קרעי שאמר על אנשי המילואים: לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם. זה אותו השר קרעי שאמר על היועמ"שית – אפשר לא להסכים איתה: הקם להורגך השכם להורגו. מה זה אם לא – – –
אני חוזר, אני מדייק: הקם להורגך השכם לפטרו. מה זה אם לא הסתה לרצח? מה זה אם לא הסתה לרצח? תגידו לי. ועל בנט, להזכיר לכם, אדוני היושב בראש – ישבתי פה: בנט הוא נבל ברשות התורה. אני לא אעז להגיד דבר כזה על ראש הממשלה, גם אם הוא יריב פוליטי שלי. אני אגיד על ראש ממשלה נבל או רוצח? ונאמר מפה רוצח, נבל, נפתלי בנט, לך. זה היה הציטוט. זהו, אני מסיים. אני לא רוצה לעבור הלאה, אני אמשיך בפעם הבאה. תודה רבה, אדוני.
294 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.