הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, זה שטיק של חבר כנסת אחר אצלנו, סימון דוידסון, אבל אני חייב לדבר לא על מה שתכננתי.

לא, הפעם לא על פתח תקווה. אבל חבר הכנסת אלמוג כהן, לפני שבע שנים מפרסם שר האוצר דהיום, אז חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', קריאה לציונות הדתית בכתב – אין מה להתכחש לה, היא כתובה שחור על גבי לבן – וקורא לציבור הדתי לסרב פקודה ולא להתגייס. כותרת המאמר – ראש מפלגת הציונות הדתית. תקשיב, אברהם בצלאל. כשאומרים לך: הציונים הדתיים, תקשיב, שר האוצר שלך.

"מצילים את צה"ל – לא מתגייסים". למה, דרך אגב? הייתה לו סיבה דתית – –

– – פקודת השירות המשותף. תראה, אלמוג, אם תקרא את הספר שלי אתה תראה שיש בו ביקורת בנקודה אחת, אחת, גדולה, כואבת, על המחנה שלי. אני אומר שם: בעיניי, אלו שנקטו נשק של סירוב פקודה – כולל אחים לנשק, וגם אם תקרא לזה חוסר התייצבות, וזה בסדר לקרוא לזה ככה, גם זה – טעות חמורה בעיניי. אני אומר לך, רק בוא נזכור איפה זה בכל צידי המפה.

אני אספר לך עוד סוד שבציונות הדתית אוהבים לשכוח. ב-2005 הייתה ההתנתקות. כמה רבנים גדולים, שעד היום נחשבים למובילי הציונות הדתית, קראו לסרב פקודה ולא לשרת בהתנתקות. קראו לעזוב את צה"ל. אני הקמתי אז פורום של קצינים דתיים נגד סירוב פקודה במילואים, ואנחנו יצאנו נגד המנהיגים. עזוב את זה שתקפו אנשים כמו שטרן וכמו יונתן בשיא ואחרים. הם קראו לסירוב פקודה מפורש. המזל היה שהחיילים והקצינים הציונים-דתיים היו יותר חכמים, יותר מוסריים ויותר ממלכתיים מהמנהיגים שלהם. אבל כשאני שומע אנשים כמו בצלאל סמוטריץ' וכמה מרבני הציונות הדתית היום יוצאים נגד אלה כשזה בצד שלהם – אז כן, אתה צודק: בשני צידי המפה צה"ל הוא קדוש.

אבל רגע, בקבוצה הזו שאתה יושב בתוכה צה"ל הוא קדוש, גם השב"כ הוא קדוש, גם המוסד. תפסיקו לתקוף פה כל שומר סף. פותחים חקירה – – –

סליחה, שב"כ זה שומר סף, אדוני.

זה שומר ביטחון, עזוב. חנוך, מבקר. אבל בוא נפטר את ראש השב"כ, בוא נפטר את אלה, בוא נסגור את החטיבה היהודית, את החטיבה הזו ואת החטיבה ההיא.

אנחנו צריכים לזכור משפט יהודי חשוב: אלמלא אימת מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. זה נאמר, דרך אגב, על מלכות רומי, לא על מלכות ישראל. אנחנו צריכים מלכות ישראל חזקה, עם צבא, עם משטרה, עם שב"כ. ומי שמרים עליהם את ידו, אוי ואבוי לו, בוודאי ובוודאי כשהוא חלק מהשלטון. תודה.