אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, למרות שאנחנו עסוקים בחוקים כל היום, וכנראה גם כל הלילה, אי-אפשר לעבור בשתיקה ואי-אפשר להסתכל לכם בעיניים, חבריי מהליכוד ומש"ס, ולראות שחוץ משר הפנים כולכם מילאתם את פיכם מים כאילו שום דבר לא קרה היום. אני רוצה שתבינו, ינון, חברי הטוב, שהאמירה של בן גביר הייתה אמורה לזעזע את כולכם, ולא משנה מאיזו מפלגה, ולא משנה מה אתם חושבים, ואתם צריכים להקיא את האמירה הזאת היום. האמירה הזאת היא מסוכנת; האמירה הזאת: אני הריבון, אני המדינאי ואני זה שירשה לכם: עלו להר הבית – היא, א. תקיעת מקל בגלגלו של ראש הממשלה, שעם כל הביקורת שיש לי עליו, ויש לי המון, הוא ראש הממשלה, למגינת ליבי, הוא ראש הממשלה. הוא נמצא היום בחו"ל, אנחנו כולנו עדים להתקפות של ה-BDS, וכולנו עדים להתקפות של בית הדין בהאג, ואני לא מזלזל בזה, והינה קם לו שר ומוסיף שמן למדורה כאילו אנחנו נמצאים בימים רגילים. עכשיו, אני רוצה באמת לשאול את ראש הממשלה: האם אתה ראש הממשלה או השר לביטחון פנים הוא ראש הממשלה? האם הוא זה שמוביל אותך, או שיש סדר, ואתה צריך מארצות הברית להגיד לו: תשתוק ולך הביתה.
אין לכם מושג כמה שהאמירה הזו מסוכנת, יש כוונות מאחוריה. אין לו שום בעיה להבעיר את המדינה הזאת; אין לו שום בעיה לגעת במקומות – לא משנה מה דעתנו, הר הבית הוא יהודי, זה הלב שלנו, אבל בעת ההיא, עכשיו, בעת הזו, אנחנו צריכים להרגיע. שר בממשלה צריך להרגיע, כי אם מחר בבוקר בתוך ערביי ארץ ישראל, בתוך ערביי המדינה – אם יידלק עימות על נושא דתי, הוא יחכך את ידיו ויגיד: זה בדיוק מה שרציתי, ואם הם יצטרכו להכניס גדודים של מג"ב לתוך היישובים הערביים, הוא יגיד: ראיתם?
זה מה שקורה. ולכן, כמו שאני מגנה את זה, אתם צריכים לעלות לכאן ולהגיד: אף אחד לא מדבר בשמו של ראש הממשלה. יש סטטוס קוו, צריך לכבד אותו.
303 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.