תראו איזה קטע. אנחנו עומדים, מחוקקים חוקים, והיועצת המשפטית לממשלה שמה עלינו פס מוחלט. על איזה חוק אני מדברת? חוק ישן, יותר ותיק ממני. חוק סדר הדין הפלילי קובע שאם נודע למשטרה שבוצעה עבירה, היא תפתח בחקירה. נודע למשטרה שבוצעה עבירה, תפתח בחקירה. למה אני אומרת לכם את זה פעמיים? כי זה כזה פשוט, זה עברית פשוטה. שחור על גבי לבן, בחוק סדר הפלילי, בסעיף 57. מה עושים אצל הייעוץ המשפטי לממשלה? איך אנחנו נאפשר הסתה נגד הימין, איך אנחנו נאפשר הסתה פרועה נגד ראש הממשלה, איך אנחנו נאפשר, נלבין ונכשיר קריאות לרצח ראש ממשלה, קריאות למלחמת אחים, להמרדה, למה שאתם לא רוצים? איך נאפשר את זה? כי מה שכל הפקידות השלטונית הבכירה רוצה זה מיטוט ממשלת הימין.
יש להם כוח. אדוני שר המשפטים, אנחנו שוקדים פה על חקיקה, והם פשוט מנהלים אותנו. יש הנחיה שעבירות – קבלו, קבלו את המילה – ב"עבירות ביטוי" לפני פתיחה בחקירה, המשטרה תצטרך לקבל אישור מהייעוץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה. בוועדת החוקה, עוד לפני הכול והכול, קיימנו על זה דיונים. אדוני השר, שאלנו מאיפה ההנחיה הזאת. פעם באתי לשופטים בבית משפט מחוזי בלוד, להרכב שופטים. הביאו לי איזה הנחיה של פרקליט המדינה. כתבתי הנחיה לטלי גוטליב, למשרדה. מה ההבדל? אם אתם יוצרים הנחיות שהן מנוגדות לחוק, גם אני אצור הנחיות שמנוגדות לחוק, שיאפשרו לי לעשות מה שאני רוצה.
מה שאנחנו רואים פה זה למעשה נוהל, הנחיה חסרת חוקיות שעומדת בניגוד גמור להוראת החסד"פ. כך אנחנו מגיעים למצב שיאיר גולן, לא פחות ולא יותר, מסית וממריד מאין כמוהו, שלא נדבר על יסוד שקרים בוטים, לא נחקר אפילו פעם אחת. אהוד ברק, בוגי יעלון, כולם, זה פשוט מחריד אותי מה שקורה פה, והם לא נחקרים. הם לא נחקרים בכוונת מכוון, הם גם יודעים שהם לא ייחקרו. כי עד עכשיו, את מי נמהר לחקור? את צביקה פוגל, שאחרי פיגוע אמר שצריך למחוק את חווארה. קראו לו לחקירה למרות שיש לו חסינות לפי סעיף 1 לחוק החסינות, והתיק נסגר כמובן, הפתעה. אלמוג כהן, שיוצא ורוצה לחשוף את תיק הריגול, שנמצא פה מתחת לאף שלנו. פרסמו לנו איזה עובדות מרוככות, סיפור הזיה של ריגול, שנראה כמו ריגול דבילי, סליחה על הביטוי. להיכנס לבור, זה הריגול של הריגול, אבל כל עדי התביעה מחוקים, כל העובדות הרלוונטיות למי עבר החומר – זה מחוק. אז הוא ימצא את עצמו בחקירה. גם התיק נגדו נסגר. הינה, גם אני, רוצים לחקור אותי. אבל אתם יודעים מה ההבדל ביני לבין הרבה אחרים? קודם כול, שלא מפחידים אותי. ב', שאני יודעת את החוק. אי-אפשר לעצור אותי, אי-אפשר לעכב אותי, יש לי חסינות במסגרת מילוי תפקידי לומר כל מה שמותר לי. יש לי חסינות מפני תביעה אזרחית והעמדה לדין פלילי. אם יש לי חסינות מפני העמדה לדין פלילי על אמירות במסגרת מילוי תפקיד, אז אתה יכול לחקור אותי? אתה יכול לחקור אותי, אני לא אבוא. ולמה אני לא אבוא? כי לא מאיימים עליי בסתימת פיות.
גב' יועמ"שית, זה שאני יודעת מה את יכולה ומה את לא יכולה, את רוצה להגיד נגדי כתב אישום? אהלן וסהלן, תפדלי.
ניפגש בבית משפט. שם יש שופט, לא חוקרי משטרה שינסו להטיל עליי אימה בכל מיני דרכים הזויות, לא מצלמות שיחכו לי בחוץ כי הינה חקרו אותי.
מצלמות שיחכו לך, גב' יועמ"שית, לך, גב' יועמ"שית, על ניצול לרעה של כוח השררה שלך, וניסיון בוטה לסתום פיות ימין ולהכשיר הסתה בוטה ומופרעת נגד ראש ממשלה ונגד ממשלת הימין.
535 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.