אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שר החינוך יואב קיש אמר לראשי הרשויות בצפון שלצערו שנת הלימודים תשפ"ה תיפתח השנה בצפון במתווה עורפי – זה דבר חדש, מתווה עורפי – לאור המורכבות הביטחונית באזור. המשמעות האמיתית היא לא עורפית ולא שום דבר. הלימודים לא הולכים להיות כסדרם ב-1 בספטמבר, זו המשמעות. ראש עיריית קריית שמונה ציין לפני שלושה ימים ש-14% מתושבי העיר כבר הצהירו שהם לא חוזרים לעיר. 43 יישובים פונו מתוך 86; שישה אזורי תעשייה מושבתים; 80,000 תושבים מחוץ לבתיהם מ-7 באוקטובר; מאות עסקים נסגרו; יותר מ-1,500 פגיעות במבנים, תשתיות וכלי רכב. פרויקטור לצפון מונה רק עכשיו, אחרי עשרה חודשים, אחרי שמדברים עשרה חודשים שלמים פה בכנסת, בוועדות, קואליציה ואופוזיציה, שצריך לעשות משהו עם הצפון. וגם כשאתה בודק את הסעיפים התקציביים, אתה רואה שזה פשוט בושה וחרפה: 26.5 מיליון – תקציב המינהלת לצפון לארבעת החודשים הקרובים. זה נשמע הגיוני למישהו, בנתונים האלה שהקראתי קודם? התשובה היא לא. לממשלה הזאת זה נשמע סביר. כמו שלממשלה הזאת נשמע סביר ששר לביטחון פנים עושה כנס בכנסת על החזרה להר הבית, גם זה נשמע סביר. האיש הבלתי-סביר בממשלה בלתי סבירה, כשכבר סדרי העדיפויות השתבשו לגמרי, בכל תחום.
ועל מה מדברים שרי הממשלה באותה ישיבה שבה מינו פרויקטור לצפון? היועצת המשפטית ונציגיה, רחמנא ליצלן, אמרו כמה דברים בעייתיים לגבי עצם המינוי, לגבי הפרויקטור הספציפי. על מה הם מוצאים לדבר? לא על זה ש-26.5 מיליון שקלים זה לעג לרש – לא, לא. השר המקשר אמסלם, האמת שאני לא יודע מה הוא מקשר ובין מה, אומר לנציגי הייעוץ המשפטי: חבורת גנגסטרים, אני לא סובל אתכם, את ראש רשות החברות אתם לא נותנים לי למנות, ועכשיו אתם תוקעים עוד מינוי, זה עובר כל גבול. זה השר המקשר לכנסת, שר הגרעין או אולי שר הרולקס, כל אחד והזיכרון שלו לגבי ההתנהגות הבאמת-מבזה שלו, מהו שר בממשלת ישראל. ניר ברקת אומר: גם אצלי במשרד הם מעכבים עבודה, רציתי לפטר את ראש הראשות לתחרות והם לא מאפשרים. תפטר את רשות התחרות, זאת הבעיה שלך? הבעיה שלך שנכשלת בכל מה שאתה מטפל בו ביוקר המחיה, זאת הבעיה.
וראש הממשלה מעל כולם. אומרים שמעכבים אותו מעבודה – שימשיך לעבוד עם בן גביר.
שימשיך לעבור עם בן גביר, תראו לאיפה כולנו מגיעים בסיפורי הר הבית רק מהיום בבוקר. תמשיכו לעבוד עם בן גביר, בהצלחה לכם ולנו.
363 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.