הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה על המילים החשובות והחמות. אדוני השר, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, אני באמת – היושב-ראש, לא שומעים. אולי יגבירו את המיקרופון קצת.

אולי יגבירו קצת את המיקרופון. אז יוכלו לשמוע אותי.

אדוני היושב-ראש, אני בהחלט גאה להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת החוק הזו. זו הצעת חוק שרבים רבים מאזרחי ישראל מייחלים לה כבר שנים ארוכות, שבאה לשים סוף לתופעה קשה וכואבת של ניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות – שכוונתו המקורית הייתה כמובן טובה – כדי להפוך אותן למכשיר לסחיטת כספים בעיקר מבעלי עסקים ומעצמאים, שמוצאים את עצמם נדרשים לשלם סכומי עתק – –

כן, כן. – – במקרים שבהם באמת בתום לב הם עשו אולי דברים שמחייבים תיקון, אבל בוודאי לא צריך להיות בצידם מצב שמביא לכך שהם נדרשים לשלם סכומים כאלה, שלא אחת מביאים אפילו למיטוט העסקים.

כפי שציין יושב-ראש הישיבה, אני אכן קיבלתי הרבה מאוד פניות בנושא הזה מעצמאים, מבעלי עסקים. אני רוצה גם בהחלט לציין את חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, שגם הוא עוסק בנושא הזה לא מעט, ולא פעם העלה אותו ואת הצורך לתקן את העניין הזה. אכן נעשתה בנושא הזה עבודה מקצועית ארוכה, רצינית, שאת פירותיה ואת תוצאותיה אני מביא כאן היום בפניכם.

קצת רקע. חוק תובענות ייצוגיות נחקק לראשונה בשנת 2006 עבור שתי תכליות עיקריות. המטרה הייתה לסייע לאנשים פרטיים לממש את זכויותיהם גם במקום שבו הנזק הפרטי של כל אחד הוא יחסית קטן או כאשר יש חסמים בפני מיצוי הזכויות, אבל עדיין בסך הכול הנזק נגרם, והכוונה הייתה לאפשר מסלול שיפצה ציבור רחב שמוצא את עצמו נפגע. המטרה השנייה הייתה באמת הגברה של אכיפת הוראות הדין בנושאים שונים שלא תמיד קל לאכוף אותם בדרכים של פיקוח וכדומה. יש דגש מאוד חשוב בחוק הזה בנושאים שנוגעים לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. והמטרה המאוד-ראויה והחשובה הזו אף היא עמדה לנגד עיניהם של מנסחי החוק וחברי הכנסת שאישרו אותו כאן במליאה.

במהלך השנים הוקם צוות בין-משרדי שבחן את היישום של החוק ואת האתגרים שעלו מהשטח; בשנת 2023 הוא פרסם המלצות לתיקוני חקיקה בתחום. על הבסיס הזה גובשה באמת הצעת החוק שמונחת כאן, כאשר אני מבקש להדגיש: המטרה של הצעת החוק הזו היא מצד אחד להביא להפסקת המצב הבלתי-מתקבל על הדעת והפוגעני של תביעות סרק, של סחיטה של בעלי עסקים ושל עצמאים וניצול שלהם, ומצד שני לשמר את היכולת לקיים תביעות ייצוגיות ולשמר את המכשיר החשוב הזה, ואפילו לחזק את התרומה שלו באותם מקומות שבהם יש אינטרס ציבורי ברור שניתן יהיה להגיש תובענות ייצוגיות באופן יעיל וגם להביא לתיקון ההפרות ולקבלת פיצוי מתאים.

הצעת החוק מנסה לאזן באמת בין שתי המטרות האלה, כאשר האיזון שאנחנו ראינו לנכון להביא כרגע אומר את הדברים הבאים: יהיה איסור על הגשת תובענות ייצוגיות נגד עוסקים זעירים. עוסקים זעירים, יש כמובן רבים כאלה, ורבים מהם, אגב, הם כאלה שעובדים מהבית בדרך כזו או אחרת. אני חושב שההשלכות הכלכליות הכבדות שיש לתובענות נגד עסקים אלה, שהמחזור שלהם הוא מחזור קטן, והעובדה שהם בדרך כלל גם לא משרתים מספר לקוחות גדול מאוד, ולכן גם אין אינטרס ציבורי רחב במתן מענה שיהיה רוחבי – – –

צודק היושב-ראש, גם אין להם כוח להתגונן. אני חושב שבמקרה הזה הדבר הנכון הוא פשוט לומר: אין תובענות ייצוגיות נגד עסקים זעירים, ואני חושב שזו בשורה גדולה מאוד. בדרך כלל, אגב, אם עסק כזה מפר איזושהי הוראה, זה בעיקר קורה בגלל אי-ידיעה, בתום לב, לא דברים משמעותיים וגדולים שיש בהם באמת נזק של ממש.

בנוסף, מוצע שביחס לעילות מסוימות שבהן לא נגרם נזק משמעותי לציבור ועילת התביעה ניתנת לתיקון מיידי ופשוט – הדוגמה הכי טובה היא אולי ההפרות של חוק הספאם – תיקבע חובת פנייה מוקדמת, שמחייבת לפנות לכל עסק לפני הגשת תביעה ייצוגית כדי באמת לאפשר לתקן את הדברים; במידה שהעסק לא מתקן את ההפרה, יתאפשר להגיש נגדו תובענה ייצוגית להסדרת הסוגיה, כלפי העתיד בלבד. התיקון הזה, אגב, בין היתר, גם יוריד עומס מבתי המשפט. משום שככל שהפנייה המוקדמת תיענה בחיוב והעסק יתקן את הפרת הדין מכאן ולהבא, ישולם תגמול לפונה אבל לא יהיה צריך לנהל הליך משפטי שלם. ללא ספק גם כאן בסוף העלות הכוללת של הפיצוי תהיה הרבה יותר נמוכה מבחינת העסק, ומצד שני, התכלית והמטרה של הפסקת ההפרה תושגנה במלואן.

בנוסף, ההצעה כוללת שינויים שיש להם תכלית מסוימת של הרתעה מפני הגשת תביעות סרק ושימוש לרעה בכלי הזה, בין היתר הסמכה של בתי המשפט למחוק תביעות שעל פניהן אין בהן עילה או שהן טורדניות או קנטרניות או שהנזק בהן הוא מזערי, והגבלה של מספר התובענות הייצוגיות שתובע ייצוגי יוכל להגיש בשנה לחמש. כמו כן, יש כאן אפשרות, וזה גם עניין לא פשוט אבל לטעמי מאוד מוצדק, של הטלת הוצאות משפט גם על עורכי דין, אם בית המשפט מצא שגם הם בעצם מניעים תהליכים כאלה של תביעות ללא הצדקה וללא מקום.

בנוסף, כדי להגביר את היעילות של התובענות הראויות, ההצעה קובעת כי כאשר בית המשפט מכריע לטובת קבוצה וקובע שהתובענה מתקבלת, הפיצוי שייפסק יהיה פיצוי כספי, ולא התרגיל הזה שנותנים קופונים וכל מיני הטבות – נניח, יש לך עשר דקות שיחה חינם לסרי לנקה או משהו, כשלרוב הנפגעים זה בכלל לא רלוונטי. בדרך הזאת התוצאה היא שהתובע הייצוגי ועורך דינו מקבלים הרבה כסף, והקבוצה הנפגעת בעצם לא מקבלת שום דבר, כי היא מקבלת איזו הטבה שאין לה שום יכולת להשתמש בה. לכן הכלל יהיה פיצוי כספי, והאופציה של מתן קופון הנחה – דברים מהסוג הזה יהיו מותנים בהסכמה של חברי הקבוצה לקבל את ההנחה או את הקופון וכדומה. כך לא נמצא את עצמנו במצב של הסדרי פשרה שבסופו של דבר מקפחים את הרעיון הבסיסי של לתת פיצוי לנפגעים במובן הרחב מההפרה.

יש כללים, לפי סוג ההפרה ולפי המקרה. פרקי הזמן הם בסדר, הם לא פרקי זמן קצרים. בדרך כלל גם ההפרות הן פשוטות לתיקון, הן לא מסובכות. ברוב המוחלט של המקרים אנשים פשוט לא יודעים.

לא, לא יודעים שהם צריכים לתקן. וכשאומרים להם – הם פשוט – –

– – כן – מתקנים את זה בקלות.

מוצע גם לקבוע כללים אחידים לפסיקת גמול ושכר טרחה למייצגים בהליך על מנת שזה לא יהיה מעין משהו פרוץ כזה. כי מה שקורה הוא שהרבה פעמים מגיעים לכאורה ל"פשרות" שבעצם מיטיבות עם שכר טרחה גבוה מאוד לעורכי הדין ותגמול גבוה מאוד לתובע הייצוגי על חשבון האינטרס של הקבוצה הנפגעת. באופן הזה כמובן גם ייבנה איזשהו מסלול מדורג על מנת שיהיה תמריץ להגיש תובענות ראויות ובאמת לנהל אותן עד הסוף ולהשיג הישגים לקבוצה בכלל, ולאו דווקא לתובע הייצוגי ולעורך דינו בלבד. אגב, גם להם צריך שתהיה מוטיבציה, ואנחנו שומרים גם על העניין הזה. לכן, לדוגמה, גמול ושכר טרחה ייקבעו בהתאם לגובה הפיצוי הכספי שיינתן לחברי הקבוצה ובהתאם למימושם בפועל. הדבר הזה מצד אחד יבטיח גמול הולם למי שניהל את התביעה הייצוגית, אבל הוא יתמרץ אותו להגיע להסדר שהוא טוב עבור הקבוצה הרחבה שהוא אמור לייצג, ולא טוב רק בעבור עצמו. אני חושב שהדבר הזה חשוב מאוד.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד: אני מתחילת הדרך הדגשתי – – –

כן. יש גם הגבלה של חמישה לתובע ייצוגי, שזה לא יהפוך לעסק.

כן, ימשיך להיות. זה נכון. זה הפך לעסק – שזה יפסיק להיות עסק, זה נכון. אבל אני חושב שלצד הדבר הזה, הרעיון שאתה רוצה להשיג בסוף תוצאה שבה הפיצוי יהיה פיצוי שהקבוצה תיהנה ממנו, ולא בסוף להעניש את העסק באופן שלקבוצה לא יוצא מזה כלום, ורק התובע הייצוגי מרוויח – אני חושב שהוא דבר נכון והכרחי.

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת לסיכום, והיא בעיניי חשובה מאוד מאוד. אכן, צריך להיות זהירים מאוד, שלא נפגע בתהליך הזה בעיקר בדבר אחד – ההגנה על זכויות של אנשים עם מוגבלות. הנושא של תובענות ייצוגיות הוא מכשיר חשוב בהגנה על הזכויות האלה בעיקר בגלל שאי-אפשר לקיים פיקוח בהיקפים שאולי היינו רוצים בתחום הזה על כלל העסקים וכו', הרי המספרים הם אדירים. לכן מתחילת התהליך עמדתי על כך שהוא ייעשה בשיתוף פעולה מלא לא רק של הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, בייעוץ וחקיקה, אלא גם עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ואני רוצה באמת להודות – – –

כן, אני בעד. אני בוודאי לא נגד, וזה גם יקרה, אני מניח, בתהליך, אם כי לא קיבלנו הערות שאני מכיר. הייתה עבודה מקצועית, הרי היה צוות בין-משרדי שעשה את העבודה, שם כולם היו שותפים. מרגע שהצעת החוק הובאה, אני לא מכיר איזושהי הערה נוספת של משרד הרווחה. אבל התהליך הבסיסי – –

– – היה בוועדה שכולם היו חלק ממנה.

א. לא סיימתי – – –

אתקן אותך פעמיים: א. לא סיימתי להציג את החוק, וב. אני לא ראש הממשלה בפועל.

יש ראש ממשלה, ויש איתו – – –

אני ממלא את מקומו רק לצורך כינוס ישיבות ממשלה, אם יהיה בזה צורך.

ראש הממשלה נמצא – כשצריך לקבל החלטות, מרימים טלפון ומשיגים אותו, והוא עונה ומקבל החלטות.

אז תנוח דעתך בעניין הזה, אנחנו בידיים הרבה יותר טובות ממני, הכול בסדר.

לא, לא, אני אומר, אנחנו – חבר הכנסת שטרן צודק – –

– – שאנחנו בידיים הרבה יותר טובות ממני.

אני רוצה לומר לסיכום תודה גדולה לכל מי שעסק בגיבוש ההצעה הזו בעבודה שלקחה באמת חודשים ארוכים והייתה מאוד מאוד יסודית, ונעשתה גם בשיתוף ציבור רחב מאוד, בפרט למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, ולצוות שלה, לצוות המצוין שלה, שבאמת עשו עבודה מדהימה בעיניי בנושא הזה. בד בבד, תודה גדולה גם לנציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ולנציב דן רשל, שהיו שותפים מלאים לתהליך, וההצעה כפי שהיא מובאת כאן היא על דעתם ובהסכמתם. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב.

כן אומר דבר אחד נוסף: אני מאמין מאוד בחשיבות העבודה שנעשית בוועדות הכנסת, ובעובדה שחוק ממשלתי לא יכול ולא יוצא מהכנסת בדיוק כמו שהוא נכנס. אני חושב שהחוק הזה הוא דוגמה טובה לכך שלמרות כל העבודה היסודית שנעשתה והתוצאה המאוזנת שהבאנו, יש עדיין דברים – יכול להיות שהחשיבה הקולקטיבית כאן אולי תביא לחידוד, לתיקונים, לאיזונים בנקודות מסוימות בצורה נכונה יותר. אני בהחלט פתוח לזה, אני אומר את זה מראש, כי אני באמת רוצה להגיע לתוצאה האופטימלית. אבל אני חושב שחשוב מאוד שהיא תיעשה בהבנה רחבה גם עם הגורמים שמטפלים בזכויות אנשים עם מוגבלות מצד אחד וגם עם הגורמים שעוסקים בזכויותיהם ובחיזוק היכולת של עוסקים ועצמאים, בעיקר הקטנים והזעירים, לקיים את עסקיהם בצורה טובה. אני אכן מבקש מהכנסת לאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק הבאמת-חשובה הזו. תודה רבה.