קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, זה כמה חודשים שהיישוב ג'דיידה-מכר מתמודד עם בעיה מאוד רצינית של סכסוך בין עבריינים, שלא מאפשר לרשות המקומית לפנות אשפה. עד כדי כך. האשפה נערמה ביישוב, והרשות המקומית לא מצליחה לשרת את התושבים ולפנות את האשפה, כי פשוט מאוד יש סכסוך בין קבוצות עבריינים.
להזכירכם, היישוב ג'דיידה-מכר הוא רשות מקומית במדינת ישראל; הוא כפוף לחוקים של המדינה, הוא כפוף למשרד הפנים, אבל עד עכשיו הוא מתמודד עם זה לבד. אני לא ראיתי שרים שלוקחים את עצמם ואת הצוותים שלהם ונוסעים ליישוב כדי לפתור את הבעיה. אבל מה כן ראיתי? אני ראיתי כלים כבדים ודחפורים ומאות שוטרים שנכנסו הבוקר ליישוב ג'דיידה-מכר כדי להרוס בית, להרוס מבנה. אם באמת יש מספר גדול כזה של כוחות שיש להם זמן להתארגן כדי להיכנס ליישוב ולאבטח הריסת מבנה, אז אולי הכוחות האלה יואילו בטובם לדאוג שהאשפה ביישוב תפונה ושהיישוב יתנהל כרשות מקומית במדינת ישראל. לזה קוראים משילות. להפקיר רשות מקומית ולא לאפשר לה יכולת לפנות אשפה – הכול בסדר, אף שר לא מרגיש בושה, כולם מרגישים טוב עם זה. אבל להעלות עם כלים כבדים ולטעון על משילות – כולם מבסוטים.
המינוי העקרוני של השר לביזיון לאומי לשר במדינת ישראל הוא אות קלון על המצח של המדינה. ולא רק ההתנהלות המביישת והמבזה שלו היא אות קלון – כל הנגיעות שלו, כל ההתנהלות שלו, כל המדיניות שלו הן אות קלון למדינה.
216 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.