קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, טלי, אני אנסה לא למחזר.
אני אנסה, אני אנסה, בואו נלך על משהו מקורי, ממש מהדקות האחרונות. מה את אומרת?
רגע, אני מתחיל מחדש, אני מתחיל מחדש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, שאלתי לפני יומיים למה ראש הממשלה היה צריך ללכת לנאום בקונגרס, ואז קפצו שקלים ועוד כל מיני שם עם כל מיני סיבות. ומאז מה קרה? הפגישה עם נשיא ארצות הברית אולי תתקיים ואולי לא תתקיים; אתמול היה לו יום חופש לעבוד על הנאום שלו. טלי, כמה זמן את צריכה בשביל לעבור על הנאום שלך?
את לא ראש ממשלה, ברוך השם. אבל הוא לא צריך כל כך הרבה. עכשיו – – –
הינה, אז רגע, אני מעלה, אני מעלה. אז עכשיו אנחנו רואים שראש הממשלה שלנו כנראה לא היה צריך את כל התפאורה והטררם ואת כל מה שהוא הכין לעצמו לנסיעת יום ההולדת, כי פגישות לא היו. ואז, כשכבר רצו לעשות פגישה ממש היום, הוא ביקש מהמועמד לנשיאות והנשיא לשעבר טראמפ לדחות את הפגישה ליום שישי. עכשיו, אני שואל את עצמי: משפחות החטופים איתו, כל הפמליה, החומר מוכן, התכוננת אתמול כי היה לך יום חופש לפגישה ביום רביעי – אז למה אתה מבקש לדחות? מה הסיבה שאתה מבקש לדחות את הפגישה עם דונלד טראמפ? ואני לא רוצה ללכת לכל מיני תיאוריות על ימי הולדת שחוגגים ביום שישי, אני רוצה לשאול שאלה אמיתית, שאלה אמיתית: למה לדחות פגישה עם מועמד מוביל לנשיאות בארצות הברית שרוצה להיפגש איתך ואומר – הוא רושם בעצמו: לבקשת ראש ממשלת ישראל נתניהו, אני דוחה את הפגישה ליום שישי. אני רואה שגם את, טלי, נשארת חסרת מילים, כי אין שום סיבה לדחות את האירוע הזה.
ועכשיו אני רוצה גם לשאול עוד שאלה על אנושיות.
אני יודע שזה קשה, אנושיות ונתניהו, אבל – סליחה, אדוני היו"ר, רק רגע, בסוף, אם נרצה לדבר, תוסיף לי זמן. אני רוצה לשאול שאלה על אנושיות: לקחת איתך משפחות חטופים. הם היו מוכנים לבוא לא בשבילך, בשביל לדבר על המאבק שלהם ועל הרצון שלהם ועל הדרך שלהם לעזור ולשחרר את אחינו שעדיין חטופים ונמצאים בעזה. איך אתה לא מתבייש, ראש הממשלה, לשלוח אותם בחזרה לבד הביתה? איך אתה לא מתבייש לעשות להם את זה, להגיד להם: טוסו לבד, תסתדרו, תעמדו בתורים בשדה התעופה, לא מעניין אותי מה עשיתם, את התמונה שלי כבר קיבלתי על הפרונט של המטוס.
איך אתה לא מתבייש לעשות דבר כזה? ואדוני היו"ר, אני רוצה גם לשאול אותך – –
– – כאדם דתי ומסורתי, אותך זה לא מביך, איך שהוא מנצל את החטופים?
כולם פה שותקים, אתה יודע למה? כי כולם יודעים שאני צודק. זו בושה וחרפה מה שהוא עושה.
417 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.