קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה שנים פנה ארגון לביא, שזכיתי להימנות עם מייסדיו, וביקש את נתוני ההטבות שישראל נותנת לאונר"א מכוח סעיף 2 לצו הבלו על הדלק. אתן לכם את מקצת הנתונים העגומים, רבותיי, טעימה על קצה המזלג. אדוני שר האוצר, אני אשמח שתשמע את הנתונים האלה.
בשנת 2015 אונר"א קיבל הטבה של 520,000 שקלים בירושלים בגין רכישת סולר. על בנזין הארגון קיבל הטבה של 2 מיליון ו-588,869 שקלים, אבל בעזה, רבותיי, בעזה הארגון קיבל הטבה של 31,239,526 שקלים רק בשנת 2015.
חבר הכנסת קריב, השיא היה בשנת 2017, כשרק בעזה הארגון קיבל פטור על תשלום בלו בסך כולל של 40,844,897 שקלים על סולר בעזה בלבד. עד שנת 2020 הארגון קיבל הטבה בגין סולר לאונר"א עזה בלבד, ובעצם לחמאס, בסכום של 143 מיליון שקלים ויותר. ואם מוסיפים את ההטבה על בנזין ועל סולר לירושלים, זה מעל 152 מיליון שקלים.
חברים יקרים, כבר בשנת 2004 אמר מנכ"ל ארגון אונר"א פיטר הנסן את הדברים הבאים, אני מצטט: "אני בטוח שיש חברי חמאס בין העובדים מקבלי המשכורות באונר"א, ואיני רואה בזה כל פשע – – – איננו עורכים סינון פוליטי ומונעים קבלת עובדים בעלי דעות כאלה או אחרות". אז איך זה קורה, רבותיי? איך זה קורה שבמשך שנים ארוכות ישראל ממשיכה להאכיל את המפלצת הזאת שפוגעת בה ובאזרחים שלה? איך העיוורון וקהות החושים אכלו בנו כל חלקה טובה?
הבוקר, רבותיי, במענה לעתירת הורים שכולים נגד מינוי מפקד חטיבת המבצעים לתפקיד ראש אמ"ן, הודיע הרמטכ"ל לבית המשפט את הדברים הבאים, ציטוט: חטיבת המבצעים מילאה את ייעודה ב-7 באוקטובר. וזה כל הסיפור, רבותיי. זה כל הסיפור. כשאילנה דיין שאלה, לאחר הטבח, איך זה קרה, ענה לה תת-אלוף ברק חירם בכנות נדירה: סיפרנו לעצמנו סיפור, ורצינו להאמין בו. השאלה מי סיפר את הסיפור ומי קנה את הסיפור עוד בוודאי תיחקר, אבל המציאות שבה צמרת הצבא עדיין שבויה בסיפורים שהיא מספרת, זאת מציאות שכל אחד מהיושבים בבית הזה צריך להתריע עליה ולהזהיר מפניה.
מהסיפור של אונר"א אנחנו מצליחים להתפכח, ואני קורא לכל חבריי חברי הכנסת לתמוך בחוק החשוב הזה, אבל יש עוד כל כך הרבה סיפורים שמהם מערכת הביטחון עוד לא התפכחה: מהסיפור של רשות פלסטינית חזקה ביהודה ושומרון כתנאי לביטחון ישראל, מערכת הביטחון עוד לא התפכחה. את הרשות הפלסטינית צריך לפרק. זאת הרשות הפלסטינית שהקימה ערי טרור במרחק חמש דקות נסיעה של אופנוע מיישובי קו התפר; חמש דקות מהריכוז היהודי הגדול בעולם; חמש דקות מהבטן הרכה של ישראל.
מהסיפור של חיזבאללה ככוח צבאי, מערכת הביטחון לא התפכחה. כל הסדר או הסכם שיותירו את חיזבאללה עם יכולותיו הצבאיות הנוכחיות רק יגדילו את האיום על ערי ישראל. אם אנחנו לא נטפל היום באיום הזה ולא נפרק את חיזבאללה מיכולותיו, האיום הזה ייפול על הראש של הילדים שלנו ושל הנכדים שלנו, ואנחנו אלה שנישא באשמה.
הסיפורים האלה, רבותיי, הם המשך ישיר לסיפור שסיפרנו לעצמנו אחרי המחדל – מחדל הבריחה מלבנון. זה הסיפור שסיפרנו לעצמנו גם כאן, על הדוכן הזה, על מחדל ההתנתקות, כשמאות קצינים בכירים, רבותיי, חתמו על סיסמה חסרת אחריות: ההתנתקות תביא ביטחון. הכול הכול נובע משורש אחד: חוסר רצון וחוסר יכולת נפשית להתמודד עם איומים למרות כל הכרוך בכך, בריחה לאזור נוחות של שקט לטווח הקצר. נכון, ההתמודדות תגבה מאיתנו מחירים, אבל התעלמות מהם תגבה מאיתנו טבח נוסף, ועוד אחד – –
– – ועוד חטופים ועוד. לאור זאת, אדוני היושב-ראש, אני מחזק את ידי ראש הממשלה בנסיעתו החשובה, וקורא לו, לצד המאמצים הכבירים שהוא עושה על מנת להביא את החטופים לחיק משפחותיהם ולחיק עמם, לעמוד על המשמר ולא לוותר על אחיזה משמעותית אקטיבית בציר נצרים ובציר פילדלפי. לא לוותר על שליטה אפקטיבית וממשית ברצועת עזה כולה, ומתוך עוז וגבורה.
581 מילים של אביחי אברהם בוארון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.