קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, לפני הכול, אני רוצה, ברשותכם, לשלוח את תנחומיי למשפחותיהם של אלכס דנציג ויגב בוכשטב, משפחות שכולנו הכרנו פה מצוין, משפחות שניהלו קרבות הירואיים לשחרורם של יקיריהם, לא הפסיקו להיאבק בוועדות, לפגוש אותנו, חברי הכנסת, בכיכרות, במסדרונות של הכנסת. אבל לצערנו היום הגיעו אל המשפחות הבשורות המרות. תנחומיי הכנים. באמת, אין מילים, לשמוע שפגשו אותם בחיים בעזה, אבל לצערי, שניהם נרצחו בשבי חמאס. כל יום עבור החטופים הוא פשוט גזר דין מוות. אני רוצה להשתתף בצערם ולשלוח את תנחומיי לפני הכול, כי הדבר הכי חשוב, אבל הכי חשוב למדינת ישראל, זה להחזיר את החטופים הביתה.
אחרי שאמרתי את זה אני רוצה להתייחס לציוץ של המגיש והעיתונאי שרון גל. אני מקריאה לכם ציוץ מאתמול: "מדהים: האיש שניסה להדיח את נתניהו בזמן מלחמה פורש עוד לפני הפגישה. איך הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. ביי ביי, ביידן". על הציוץ הזה, בפעם האחרונה שבדקתי, יש יותר מ-2,700 לייקים, אני מניחה שזה יעלה כי פופוליזם זה הרי סחורה חמה. אבל למה אני משתפת אתכם בציוץ של שרון גל? הרי יש דברים יותר חשובים להתעסק בהם, כן? אבל למה, את שואלת, יסמין? אני עונה לך. כי הציוץ הזה מראה לך באיזה עולם אנחנו חיות. באיזה עולם אנחנו חיים. עולם שכולו סובב סביב שמש העמים, מאור הגולה, הלוא הוא בנימין נתניהו. "האיש שניסה להדיח את נתניהו בזמן מלחמה" – הלוא הוא ג'ו ביידן. הרי ג'ו ביידן מצטרף לרשימה המפוארת של היועמ"שית – היא ניסתה להדיח? כן – הפרקליטות, התקשורת, משפחות החטופים, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, אלה שלא העירו אותו בבוקר של 7 באוקטובר, אלו שלא משכו בדש מעילו, אחים לנשק, המחאה, המפגינים, ארגוני השמאל. גם הדרוזים, אל תשכחי. ומה עם בג"צ? מה עם האופוזיציה? להמשיך? ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, הצטרף לרשימה המפוארת, וגם הוא, כמוהם – בסך הכול רוצה להדיח ראש ממשלה נבחר מכהן. אגב, הוא גם האשים את שרון ואת ההתנתקות וזה, אבל הבנתם את הרעיון.
כולם רוצים להדיח את שמש העמים, גם ג'ו ביידן.
עכשיו, ציניות בצד. האיש הזה, נשיא ארצות הברית, המעצמה הגדולה והחזקה, הטריח את עצמו פחות משבוע אחרי הטבח ונחת פה בישראל. נחת פה עם המטוס שלו, עם אייר פורס 1. נחת במדינת ישראל, הוא וכל המכוניות המשוריינות. אתם יודעים מה זה להביא נשיא למדינה תוך פחות משבוע אחרי הטבח, כן? הוא הגיע לפה, הם התחבקו בשדה התעופה. חיבוק אמיתי, לא בציניות, חיבוק אמיתי. הגיע לפה הנשיא האמריקאי, ומה הוא אמר? Don't. למי הוא אמר? הוא הסתכל אל טהראן מזרחה, הוא הסתכל אל ביירות צפונה, ואמר להם: Don't, מה שאף נשיא לא עשה. הוא בא לפה. ברגע המכריע של מדינת ישראל נשיא ארצות הברית התייצב כאן, אגב, יחד עם 14 מיליארד דולר סיוע במלחמה, וציוד ותחמושת ב-6 מיליארד דולר, כמובן, חוץ מהמשחתות שהגיעו לפה. אבל היי, הוא ניסה להדיח את נתניהו.
זה אפילו לא שופר, זה באמת כל כך עלוב ורדוד להגיד על נשיא ארצות הברית שהתייצב כאן עם המיליארדים, להגיד: ביי ביי, ביידן. עוד הוסיף לזה את הקדוש ברוך הוא. בואו, אם יש משהו שאין לממשלה הזאת, את יודעת מה זה, טלי? זה השגחה עליונה.
504 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.