קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, שמונה חברי כנסת מסיעת הליכוד, ואני בהם, פנינו שלשום במכתב פומבי לראש הממשלה כדי לחזק אותו – –
– – מול הלחצים – המוטרפים, יש לומר – שמופעלים עליו מבית ומחוץ, ולהציב את הדרישות ההכרחיות, שמהן אסור לו לסגת. אני מבקש לחזור כאן על שתי דרישות שבעיניי הן קווים אדומים, שאסור לנו כחברה, ובטח לממשלה, לחצות אותם. הראשון – אני אומר כאן גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולראש הממשלה – הראשון: ציר פילדלפי. אף חייל לא יזוז מילימטר מהגבול שלנו עם מצרים, בין כרם שלום לים.
זו בושה גדולה בכלל שאני אמור לעמוד כאן ולהסביר את זה. בבית הזה כאן, לפני כמעט 20 שנה, אני כחבר ליכוד, עם חברים רבים, באנו לכאן להילחם נגד הגירוש וההתנתקות מגוש קטיף. עומק אובדן הדרך בחורבן ההוא היה ההפקרה של ציר פילדלפי. למרות הדרישות של מי שהיה כאן יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ד"ר יובל שטייניץ, ולמרות כל האזהרות, ולמרות שאריק שרון עצמו ב-1973, היה מי שהגה את התוכנית של חמש האצבעות – ובתוכן כמובן האצבע החמישית של פילדלפי ופתחת רפיח, כדי לא לאפשר את רצף הטרור, כדי לא לאפשר את אוטוסטרדת ההברחות והידע של הטרור וכדי לא להפוך את עזה לבסיס הקדמי של טרור דאע"שי או האחים המוסלמים ממצרים, ולהפוך אותה לבסיס טרור אזורי – למרות כל אלו החליט אריק שרון בסוף להסתמך על המצרים ועל סידורים טכנולוגיים.
זו הייתה אז, וזה גם נכון היום, הפרה של כל כלל ביטחוני כחלק מההתנתקות. אבל אני אומר, אז אנשים שגו באשליה המסוכנת הזאת כחלק מההתנתקות. אבל היום, היום, אחרי 7 באוקטובר, אחרי יום של שואה שעברנו פה, אחרי הטבח הזה, הרמטכ"ל – לפי מה שפורסם גם ראש השב"כ וגם ראש המוסד – עומדים בפומבי, הרמטכ"ל עמד בפומבי ואמר שאפשר שוב לסמוך בפילדלפי על אחרים ועל טכנולוגיה. אני אומר, מי שאומר את זה – אני אומר לרמטכ"ל ולראש השב"כ: אתם, שאומרים את זה, אתם מחללים את כבודם של חיילי צה"ל שנפלו במערכה. אתם מחללים את כבודם של חיילי צה"ל החיים, אלו שמחרפים את נפשם היום ברצועת עזה, ולא פחות חמור – מזלזלים ומגלים זלזול גס ונורא בתושבי שדרות, נתיבות ותושבי העוטף, שהם כידוע יהיו הראשונים שיחטפו את מנת האש הרצחנית מהמפלצת הזאת שתתפתח ברצועת עזה אם ציר פילדלפי אכן יופקר בידי חמאס.
ועוד משהו אני רוצה לומר. העובדה שאלו שמציעים ודוחפים את העניין הזה הם ראשי גופי הביטחון של מדינת ישראל, גורמת לעוד משהו חמור – וזו באמת טרגדיה גדולה – כיוון שלמי בעצם אמורים לפנות תושבי שדרות? למי אמורים לפנות הילדים של כפר עזה ושל בארי? למי הם אמורים לשאת עיניים? לכאורה לגופי הביטחון. הם נשענים עליהם. הם מספרים לנו על מערכה רב-זירתית, הם בוטחים שהם יגנו עליהם, שהם יצילו אותם, והם שוברים את שארית האמון שנותרה בצה"ל ובשב"כ בכך שהם עומדים ואומרים: שוב אנחנו סומכים על גורמים אחרים, שוב אנחנו סומכים על אמצעים טכנולוגיים. זו דרישה אחת.
דרישה שנייה שאני מבקש לומר כאן היא הדרישה להחזיר בפעם אחת את כל החטופים, לא פעימות ולא חלק קטן מהם. אמרתי למשפחות החטופים, ואני אומר גם כאן: אנחנו חייבים חוב עצום לחטופים. זה דבר שלא שנוי במחלוקת. הם הופקרו על ידי מערכות הביטחון של המדינה, ולכן החובה המוסרית העליונה להשיב אותם הביתה היא חובה שמוטלת עלינו. אבל דווקא בגלל זה אנחנו צריכים לנהוג מאוד מאוד באחריות – –
– – כיוון שהצלה של חלק עלולה להיות הפקרה של כל השאר. ההצעה כמו שהיא פורסמה, והיא יכולה עוד להידרדר, שמה על השולחן את כל הקלפים שלנו, כלומר, אנחנו מוותרים על ההישגים של המלחמה, מאפשרים לאויב להשתקם – אלו דברים שיעלו לנו בדם רב – משחררים אלפי רוצחים, אם נעשה את החשבון, לפי מה שפורסם, למוקדי הטרור. הם יפגעו באזרחים שלנו בדיוק כמו שקרה בעסקת שליט. כמו בעסקת שליט, זה עלול להימשך חמש שנים וחצי.
אתה צודק. אני זוכר. אז אתה מוותר על הכול בתמורה לחלק מהחטופים? על הכול? מה יהיה אחר כך? מה תציע לשאר?
מה תציע אחר כך? תציע לפנות את שדרות? תציע להוסיף קלצ'ניקובים בסיוע ההומניטרי? מה נוכל להציע? לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, אם מסכנים כל כך הרבה דברים, אם מוותרים על כל כך הרבה נכסים, עשו את זה תמורת כולם.
אני חוזר על הסיפא, רק משפט אחד, רק על הסיפא. אני אומר בשם עצמי לפחות, ואני לא מקנא בראש הממשלה על הלחצים שהוא עומד בהם, ואני מעריך אותו מאוד ומאחל לו הצלחה בנסיעה הזאת, אבל אני לא אהיה מחויב לקואליציה שתיתן יד לנסיגת חיילי צה"ל מציר פילדלפי. אחרי טבח אוקטובר, בכל החשש והסכנה מהקואליציה של החבורה שכאן, שתחזיר את המדינה הפלסטינית, אני חושב שהפקרת פילדלפי תפגע קשות, אנושות, בביטחון ישראל. לא אהיה מחויב לקואליציה כזאת. תודה.
739 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.