קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בוודאי. אתה יודע שעסקתי בזה כמה שעות. מי כמוך יודע, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני קורא כמובן לכנסת לתמוך בכל שלוש הצעות החוק בעניין אונר"א, אפילו ארבע, כי יש עוד הצעת חוק מוצמדת של חברתי חברת הכנסת שרן השכל. אני חושב שיש משמעות לכל אחת מהצעות החוק האלה, אבל משמעות עוד יותר גדולה למכלול.
מדינת ישראל במשך שנים, עשרות שנים, השלימה כדבר מובן מאליו עם פעילות אונר"א, לא רק בעזה וביהודה ושומרון, אלא אפילו פעילות אונר"א בירושלים, בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל. עשו את זה מכוח האינרציה, עשו את זה כי לא רצו לריב עם גוף שמשויך לאו"ם, עשו את זה כי לא חשבו שזה מזיק בצורה כזאת או אחרת, וזה הפך לדבר מקובל, שאונר"א הוא גוף פעיל שאנחנו משתפים איתו פעולה ואפילו מתבססים עליו. ואז באה ההתפכחות. ההתפכחות הגיעה – אומנם היו הרבה אנשים שהזהירו קודם ודיברו על המשמעות השלילית של אונר"א מבחינה עקרונית, אבל ההתפכחות למעשה הכתה בנו בעיקר בעקבות האירועים של 7 באוקטובר והמלחמה שהגיעה אחריהם.
אבל לפני שאנחנו נדבר על העובדות, איך נראית אונר"א היום, כדאי לראות את עצם המהות של הגוף הזה, למה לדעתי, בעיניי, אין לו קיום ובטח אין שום אינטרס למדינת ישראל לתת לו איזשהו מרחב פעילות במקומות שאנחנו יכולים להשפיע עליו. הרי מה לכאורה המהות של סוכנות שצריכה לטפל בפליטים? מהותה לשקם אותם במקומות מושבם. אונר"א עושה בדיוק ההפך. בכל מקום שהיא פעילה היא מנציחה את מעמד הפליטות בכוונה, מתוך ראייה בזה כאיזשהו כלי של ניגוח פוליטי-אידיאולוגי-מדיני של מדינת ישראל, ומנציחה באופן חריג דורות שלמים של פליטות מדומה במקומות השונים, כאשר כל פליטי העולם בכל שאר המקרים למעשה אחרי דור ראשון מאבדים את המעמד של פליטות. לכן, מראש כל דרך הפעילות של אונר"א, הכללים של הפעילות שלה, נועדו למעשה להנציח את הסיפור של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לא לפתור אותו, לא להביא מזור לאנשים שנמצאים במצב של פליטות, אלא לשחזר אותם במצוקתם ובעוניים דור אחר דור, מתוך המקומות הסגורים של החיים שם ולייצר מנגנונים שאפילו מתמרצים את האנשים האלה מדור לדור להישאר במעמד של פליטות ולא להיקלט במקום מושבם. לכן מראש הארגון הזה בחטא יסודו, והוא לא יכול להביא לשום תועלת, אלא רק נזקים לטווח ארוך, אסטרטגיים, למדינת ישראל.
אבל אז בא הסיפור של עזה, וגילינו לא רק עובדי אונר"א שהשתתפו באופן פעיל בפעולת הטבח הנוראי ב-7 באוקטובר, אלא גילינו עובדי אונר"א שאצלם בבית החזיקו בכוח את החטופים. גילינו עובדי אונר"א שהם מפקדים בכירים בזרוע הצבאית של חמאס בתוך רצועת עזה. גילינו יותר מכך, חדירות מטורפת של אונר"א וניהול של אונר"א על ידי אנשי חמאס. בבדיקות שנעשו התברר שיותר ממחצית של עובדי אונר"א, שלא לדבר על מנהלים באונר"א, הם או אנשי חמאס או בני משפחתם מדרגה ראשונה – בהתחשב בזה שבחמאס נשים הן לא חברות, אז זה בדרך כלל אומר שהן נשואות לפעילי חמאס, הנשים שמשמשות שם בתפקידים שונים.
לכן אונר"א ברצועת עזה הפך לאחד מהמנגנונים היעילים של שליטת חמאס על האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. לכן לא פלא שחלק גדול מאוד מהירי על מדינת ישראל התבצע מתוך מתחמים של אונר"א, לא פלא שחלק מהעולם התת-קרקעי שנוצר על ידי חמאס מתבסס על מבנים של אונר"א, ולמעשה אונר"א וחמאס הפכו להיינו הך היום ברצועת עזה.
לכן הגיע הזמן שמדינת ישראל תתפכח. אגב, מדינת ישראל לא הייתה צריכה את החקיקה הזאת. אם ההנהגה שלנו הייתה נועזת יותר היא כבר מזמן הייתה מפסיקה את כל פעילות אונר"א בלי שום חקיקה, גם בירושלים וגם ברצועת עזה. היה אפשר לעשות את זה, היה צריך לעשות את זה. קיימנו לא מעט דיונים בוועדת החוץ והביטחון, שבזמנו הובלתי בנושא הזה.
אני מסיים, אדוני היושב-ראש. לצערי הממשלה פועלת לאט מדי בנושא הזה, לכן אין מנוס מאשר ללחוץ לפעולת ממשלה על ידי חקיקה בכנסת ישראל, מה שמובילים כאן קבוצה של חברי הכנסת, בצעדים שונים שגם יגבילו את אונר"א בירושלים, גם יגבילו את עצם שיתוף הפעולה עם הארגון הזה, ובוודאי ייקחו ממנו זכויות יתר.
לכן אני קורא לחברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, לתמוך בחקיקה הזאת, ואני קורא לממשלה סוף-סוף להתעורר ולעשות מה שהיא יכולה לעשות, בלי להמתין בכלל לחקיקה הזאת – כי אין מקום לארגון כזה, לא מבחינה אסטרטגית ולא מבחינה מעשית, לא בשטח הריבוני של מדינת ישראל, לא ברצועת עזה ולא ביהודה ושומרון. תודה רבה, אדוני.
669 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.