קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בדרכי למליאה, ממש כאן במסדרונות הכנסת, פגשתי את יחי דולב, פגשתי אותו כעת במסדרון והוא אמר לי: אני חייב לספר לך משהו. אני רוצה שגם אתם תשמעו.
יהוד, צודק, תודה על העדכון. נכון, פגשתי את יחי יהוד במסדרון. יחי יהוד הוא אבא של דולב יהוד וארבל יהוד. דולב יהוד וארבל, ובן זוגה אריאל קוניו, נחטפו שלושתם מביתם בניר עוז. למה אני מספרת לכם את הסיפור הזה? כי יחי באמת נמצא ללא הרף במאבק להחזיר את ארבל, הבת שלו. ומסתבר שביום שישי הוא אוהב לנסוע להרי ירושלים עם הג'יפ שלו, לנשום אוויר כמה שעות לפני כניסת שבת, ובאמת להתפרק לבד ולדבר על הכאב, על האובדן שלו, עם עצמו. הוא חנה את האוטו שלו ליד השער הצהוב של בית מאיר. כמובן על האוטו השלטים של ארבל – של דולב, זיכרונו לברכה, ושל ארבל, תיבדל לחיים ארוכים. עצר לידו בחור, הסתכל על האוטו ואמר ליחי: זו פרופגנדה זולה. זה מה שאמר אדם ישראלי; לא מישהו באירופה שתולש מודעות, לא איזה מישהו שנורא קל לנו להגיד עליו: תראו איך הוא מתייחס למשפחות החטופים; כאן, יהודי ישראלי, שכולו בושה וחרפה, שאני מאוד מקווה שהוא יראה את הנאום שלי. כשיחי בא ואמר לו: זו הבת שלי שם וזה הבן שלי שנרצח בעזה, הוא מהר מאוד התנצל. אמר לו: אני מתנצל, לא ידעתי שזאת המשפחה שלך. אבל יחי אמר לו: אם זה היה סתם אדם שתומך בנו, עדיין היית קורא לזה פרופגנדה זולה? אותו אדם הגיע לכדי דמעות, אמר: אני מתנצל, ניסה לחבק את יחי. הוא לא רצה את החיבוק שלו, בצדק. הוא אמר לו: מה אני יכול לעשות? יחי אמר לו, היום יום שישי, שב עם המשפחה שלך בארוחת שבת ותגיד להם שהחטופים הם לא האויב. תגיד להם שעם ישראל צריך להתאחד סביבם. ואם ראש הממשלה לוקח איתו במטוס משפחות של חטופים, אז כל אזרח במדינה הזאת, כל אחד צריך להיות איתם, ולא להגיד על השלטים שלהם פרופגנדה זולה.
אוי ואבוי, מה קרה לנו? אלו אנשים שנחטפו במשמרת שלנו. אנחנו כולם צריכים להיות מסביבם. ותחשבו מה זה לאב כזה, מה הוא צריך לעבור שם, בכניסה לבית מאיר, כשבסך הכול נסע לנשום אוויר וקצת שיהיה שקט. זה מה שהוא צריך לשמוע מהציבור? שיתבייש אותו אדם.
363 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.