קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום, אדוני כבוד היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני אמשיך את דבריה של חברתי ושכנתי חברת הכנסת דבי ביטון משדרות. אני בא מקיבוץ מפלסים, ואני רוצה לומר שמי שמאמין לא מפחד. מי שמאמין שרוח האדם וחוסן האומה חיוניים לנו לא יירתע מאיומי האויבים. ניקח אותם ברצינות, נתמודד מולם, אבל לא ניבהל מהם. מי שמאמין שכישלון שמחת תורה, אסור שיימשך בהפקרת האחיות והאחים בעזה, לא ייבהל מהמחירים הנלווים, ככל שהם יהיו סבירים. ומי מחליט, סביר או לא? אנחנו, המדינאים ואנשי המקצוע, ביחד, בדיון רציני, מחושב.
מי שמאמין שתמורת השבת החטופות והחטופים כולנו צריכים לשאת בנטל, לא יפחד מסיכונים סבירים, כולל עצירת המלחמה בעזה. אני ומשפחתי וחבריי ושכניי חיים קילומטר וחצי מהגבול שנפרץ. אני מודע לכך, כפי שציינה חברתי דבי, שהצלת אחינו ואחיותינו בעזה תשאיר בחיים אויבים מרים ומסוכנים. אך מול הטרור, שספג מהלומות עצומות ושהארגונים, הגדודים והחטיבות שלו מפורקים, עומדות חטיבות של גבורה ונחישות של חיילי וחיילות צה"ל, שיישארו איתנו, צמוד אלינו, ברצועה לאורך הגבול וביישובים. למען שיקומו של העם שלנו, ויותר מזה, אדוני היושב-ראש, למען קיומה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, גם אנחנו על גבול עזה, שלא נרגע, צריכים לשאת בנטל הביטחוני; נטל מופחת, אך קיים. זו המשימה, זו האחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו. זו ההוקרה, שבאה לאחר היציאה לקרב, לאחר ההיחלצות אל מול פני האויב, של עשרות אלפי חיילים, שמאות מהם קיפחו את נפשם כדי שאנחנו נוכל לשוב לבתינו. ואומה חייבת להכיר לא רק באיומים שמולה, לא רק בנכסים שעומדים לרשותה, אלא גם ביכולת שלה להתמודד אל מול שלל המשימות שעומדות בפנינו. המשימות הן השבת החטופים, החזרת הישראלים הגולים מביתם ויצירת קואליציה בין-לאומית שתעמוד אל מול הסיכונים הקשים ממזרח. אני מקווה שנסיעתו של ראש הממשלה תאיץ את המחשבה ההגונה שביטאתי כאן. תודה.
273 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.