קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן, כן. הרב בקשי דורון, זיכרונו לברכה, ישב בראש הרכב בית דין שפסק שאנחנו לא כוהנים. סיפור מטורף.
אני מקריא לכם פה משהו ששלח לוחם.
"שלום רב, אני יושב וכותב מכתב זה אליכם מתוך מסדרון נצרים ברצועת עזה. שמי זיו הרנוי. אני מורה לחינוך גופני בישיבה תיכונית קרני שומרון, נשוי באושר פלוס ארבעה ילדים. ב-7 באוקטובר נקראתי יחד עם חבריי ליחידת המילואים בפלס"ר חטיבה 8 להגן על מדינתנו האהובה. היה ברור לי שזה הזמן לעזוב אישה בוכה וילדים המומים ולצאת מלחמה למען העם והארץ. שירתי 136 יום בגבול הצפון, לחמתי מול כוחות החיזבאללה. חטפתי פצמ"רים, נ"ט, כטב"מים, סיכנתי את חיי יום-יום כדי להגן על יישובי הצפון וגבולה של מדינת ישראל. בבית הילדה שלי הייתה ברגרסיה נוראית. האישה, שיש לה עסק עצמאי, ניסתה להשאיר אותו מצליח ולנהל משפה בו בזמן. בתחילת מרץ חזרתי לעבודה בבית הספר. לא הספקתי לסיים שנה עם התלמידים, והוקפצתי שוב, ב-2 ביוני, לשירות מילואים של שישה שבועות בעזה. שוב עזבתי הכול והשארתי מאחורי בלגן, כולל בבית הספר. אבל לרגע לא פקפקתי שזה הדבר הכי חשוב עכשיו למדינה.
"נכון לכרגע, בשנת הלימודים תשפ"ד ביצעתי 178 ימי מילואים! בתר מילואימניק שיושב בין מילואימניקים מכל גווני הקשת התעסוקתית – הייטקיסטים, סטודנטים, עובדי המגזר הפרטי והציבורי – אני רוצה להגיד לכם שאני מאוד מאוכזב ממערכת החינוך שבה אני עובד ומארגוני המורים שאמורים לדאוג לנו, מורים ומורות שעושים מילואים. אתן דוגמה: הדרך שלנו, המורים, להעלות את שכרנו היא בהעלאת דרגה, שמתבצעת על ידי השתלמויות. אני צריך לעבור בממוצע שנתי 120 שעות השתלמות כדי להתקדם בדרגה. חשבתי, לצערי, שמשרד החינוך יכיר השנה בשירות המשמעותי של המורים המילואימניקים ויכיר בשירות המילואים כ-120 שעות, כמו שחברות הייטק נותנות תמלוגים – – – כמו שסטודנטים קיבלו הקלות – – – הדבר היחיד שנתנו לנו הוא רשימה של השתלמויות דרך ארגוני המורים שאנחנו יכולים לבצע בצורה א-סינכרונית. ואני שואל אתכם, למי יש זמן? נרשמתי לאחת כזאת, צריך להגיש מטלות שונות אחת לשבוע-שבועיים, ובום! באמצע צו 8 לעזה, ולא הצלחתי לסיים אפילו 30 שעות. עד לרגע זה, חוץ מהמכתבים, לא קיבלנו שום הכרה כלכלית / עזרה למשפחה ולילדים / הוקרה מקצועית ממשרד החינוך או מהארגון שמייצג אותנו. תראו, אנחנו המורים המילואימניקים נמצאים במערכת החינוך מתוך ערכים של אהבת המדינה והרצון לשנות דברים לטובה. אלו אותם ערכים שמובילים אותנו, המורים והמורות, לשרת במילואים. אנחנו נמשיך להילחם ונמשיך לשרת את המדינה גם ללא הכרה או תמורה כספית, אבל הייתי מצפה מכם להיות הראשונים שמעריכים (מעשית!) את ציבור המורים והמורות שנמצאים השנה במילואים".
אדוני היושב-ראש, זה מכתב שכתב מורה, מורה בישיבה תיכונית, על כך שדווקא משרד החינוך, מבין כל משרדי הממשלה, לא דואג למורים, לפצות אותם על מה שהם מפסידים בגלל שירות המילואים שלהם. וכמו שהמורה הזה אמר, הם ימשיכו לעשות מילואים כי הם מאמינים שזה מה שהם צריכים, בטח כמחנכים, אבל לא יכול להיות שמשרד החינוך – אגב, גם הנציבות – ככה פוגעים בהם על זה שהם משרתים במילואים. תודה.
460 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.