ציון יום לחיזוק לימוד התנ"ך

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שר החינוך – חשוב מאוד – חבריי חברי הכנסת, יש פה את המציע, נכון, חבר הכנסת אוהד טל – על זה נאמר "מודה באשמה". אני מנסה להבין מה זה "לעידוד לימוד התנ"ך". התורה היא מלשון הוראה. כפי שאדם קונה רכב ויש הוראות לרכב, או כל מוצר שבן אדם קונה, יש לו הוראות מה צריך לעשות כדי שהרכב ייסע – עם ישראל, בשביל שהוא יחיה, יש לו הוראות. התורה היא הוראה. זה לא איזה עידוד, איזה ספר, כמו קודמי שדיבר פה, שאני לא יודע מאיפה הוא הביא את זה – זה היה נשמע גיאוגרפיה, היסטוריה, עוד איזה ספר שצריך להיות לנו כאחד הספרים שלומדים אותם. אנחנו חיים יום-יום, רגע-רגע, שעה-שעה, שנייה-שנייה, רק בגלל התורה שאנחנו יושבים ולומדים. אני אומר לכם, כבוגר ישיבת מאיר בירושלים, כאדם שנמצא כל יום ומגיע לישיבת מאיר, שיש שם קרוב ל-10,000 איש שלומדים שם כל יום, אברכים ובחורים. יש שם אלפי אברכים שלא יודעים, איך אומרים, כלום, חוץ מלימוד תורה. הם מבינים מה זה תורה, הם מבינים שהתורה היא לא עוד איזה ספר, לא עוד משהו שכדאי לעבור עליו, הוא פשוט החיים שלנו.

כתוב שאמר רבי יוחנן: שלושה דברים ניתנו מתנה לעולם, ואלו הם: תורה והמאורות והגשמים. תורה – שכתוב בפרשת שמות בספר שמות: "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו שני לוחות העדות"; המאורות, שנאמר: "ויתן אותם ה' ברקיע השמיים"; גשמים, שנאמר: "ונתתי גשמיכם בעתם". ורבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון אומר: "אף השלום, שנאמר 'ונתתי שלום בארץ'." נתינה זה דבר של מתנה, שנותנים אותו.

משה רבנו עלה לשמיים, ואחרי 40 יום – כתוב, יש אומרים שכל יום שכח, למד ושכח, ואמר לקדוש ברוך הוא: מה יהיה איתי? הקדוש ברוך הוא נתן לו מתנה, נתן לו את התורה. וזה מה שכתוב: "אמר רבי לוי לשמעון בן לקיש: מה כלה זו מקושטת" – ככלותו מלשון כלה – "בכ"ד מיני תכשיטים כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים".

אני מאוד שמח, ולכן אמרתי, אדוני שר החינוך, שחשוב מאוד שלומדים במערכת החינוך את התנ"ך – – –

רגע, רגע, לומדים בחלק מהמקומות. אני זוכר שאחיותיי סיימו כיתה ח', והמתנה שהן קיבלו זה היה התנ"ך. עד לפני כמה שנים בעיריית ירושלים גם חילקו תנ"ך, כמדומני. הבינו מה זה תנ"ך. אין בית שיכול להתקיים במדינת ישראל בלי תנ"ך, כמו שאנחנו מבינים ששנייה אחת בלי לימוד תורה העולם הזה לא מתקיים, אותו דבר, כל בית חייב שלפחות יהיה בו תנ"ך, בבית זה אלף-בית. זה ספר החוקים שלנו, זה ההוראות שלנו, זה דרך החיים שלנו, משם אנחנו שואבים ולומדים את כל מה שקורה. הרי היום יש רק באוצר החוכמה – מי שיודע מה זה אוצר החכמה – 138,000 ספרים. על מה הם? לא כתוב עליהם על אלעזר שטרן ולא על אברהם בצלאל ולא על אדוני היושב-ראש. כל הספרים האלה הם על התורה. תראו מה זה, חמישה חומשי תורה – כמה ספרים נכתבים וכמה דיו נכתבה על התורה הקדושה. שבעים פנים לתורה. זה החיים שלנו, זה המהות שלנו. ולכן, אדוני המציע, חבר הכנסת, עידוד זה חשוב. אני חושב שזה לא צריך להיות עידוד – זה האלף-בית, זו ההוראה שחייבת להיות אצלנו, בכל אחד ואחד.

אני מצטרף לקריאה שלך ולציון הזה. שמעתי גם את כל מה שאמרת, את כל החשיבות של לימוד התורה – – –

התנ"ך זה לימוד תורה. התורה היא לא משהו אחר מהתנ"ך. התורה זה תורה שבכתב ותורה שבעל פה. התורה שבעל פה מגיעה מהתורה שבכתב, זה לא מגיע סתם כי מישהו החליט לכתוב את זה. אבל ודאי שהתנ"ך הוא ספר הבסיס לכל אחד ואחד מאיתנו.

לא לומדים מספיק. אני יכול להגיד לך שהיום סיפרתי לבן שלי, שלומד בישיבת חברון, שאני הולך לדבר על הדבר הזה. אז הוא אמר לי שהוא עכשיו מאוד משקיע בישיבה בנושא הזה, ובחדר שלו תלויים מלא פלקטים על הסיפור הזה של התנ"ך, כמה זה חשוב, והוא מנסה לעודד את הבחורים שלומדים תנ"ך.

אבל צריכים לדעת את התנ"ך. ולכן, אני מצטרף באמת לציון היום הזה, הוא יום חשוב מאוד, הוא נושא קריטי, אקוטי, והוא חלק מהעניינים שלנו והחיים שלנו. תודה רבה.