ציון יום לחיזוק לימוד התנ"ך

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, "לא המנדט הוא התנ"ך שלנו, התנ"ך הוא המנדט שלנו" – כך אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון בפני ועדת פיל בינואר 1937. ואכן, כולם יודעים שהחיבור של בן-גוריון לתנ"ך היה דבר משמעותי מאוד. למרות שהוא לא היה אדם דתי, הוא האמין, וכך גם אמר, כי "בספר הספרים ימצא כל יהודי, אדוק או חופשי, מוצאו, שורשיו ההיסטוריים והמוסריים וערכי אדם עלי אדמות ששום ספר בעולם לא עלה עליהם". עוד אמר בן-גוריון כי "התנ"ך הוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית. איני יודע מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם ישראל". יצחק בן-צבי אמר: התנ"ך הוא התעודה ההיסטורית של עמנו, הוא מהווה את השורש לכל תרבותנו. הלימוד שלו הוא לא רק חובה, אלא זכות להכיר את המקורות שלנו ואת ערכי האמונה שלנו.

אדוני היושב-ראש, אל מול הדברים האלו אני חייב לומר לך, לשתף אותך בכאב שאני חש כשאני רואה מה קורה היום בעם ישראל, בחברה הישראלית, במערכת החינוך הישראלית, בהקשר של לימוד התנ"ך. ואני אספר לך. אני לפני כשנה וחצי חטפתי, מה שנקרא, את הכאפה לפנים. בערוץ כאן 11 עשו סרטון, זה היה לפני פורים. הם שלחו צוות צילום עם מצלמה ומראיין לכל מיני רחובות, כל מיני ערים ברחבי הארץ, ושאלו אנשים מה הסיפור של פורים, למה אנחנו חוגגים את פורים. עשרות אנשים, בכל טווחי הגיל – למה חוגגים את פורים? לא היה אדם אחד – אני הופתעתי מזה, לא האמנתי – שידע להשיב תשובה פשוטה על השאלה הפשוטה הזו. הם היו כל כך בשוק בעצמם, אז הם עשו את אותו דבר גם בפסח וגם בשבועות. המראיין שואל: בפסח יצאנו מ-? ואנשים לא ידעו להשלים את המשפט. זאת מציאות שהיא באמת בלתי נתפסת.

לצערי הרב, אנחנו לאחרונה רואים שלדבר הזה יש סימוכין לא רק בתקשורת או בתחושות, אלא גם במחקרים. לאחרונה טענה ראש תחום המקרא לשעבר במשרד החינוך ד"ר רוני מגידוב – אני מצטט – כי נחלשו לימודי התנ"ך בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. לבוגרי בית הספר היסודי וחטיבות ביניים אין התמצאות בסיסית בתנ"ך, והקשר שלהם אל ספר הספרים מתאפיין בבורות ובחוסר עניין.

לפי מחקר של מכון יכין, מאז שנת 1937 – מאז אותה שנה שבה דוד בן-גוריון דיבר על התנ"ך – ועד 2018 חלה ירידה של 70% בהיקף לימודי פרקי התנ"ך, מ-300 פרקי תנ"ך ל-90 פרקים בלבד, וכך גם בהיקף שעות הלימוד.

אני חושב שאי-אפשר להפריז במילים כדי לתאר כמה התנ"ך הוא היסוד של הקיום שלנו. הוא היסוד של הזהות שלנו. הוא הליבה המאחדת של כל חלקי העם. החובה שלנו כנבחרי ציבור, כמנהיגי ציבור, היא להחזיר את העם – או להחזיר לעם את החיבור הזה לדברי הימים כדי לחזק את העתיד שלנו יחד כעם היושב בציון; להחזיר את לימודי התנ"ך לכל יישוב, לכל כפר, לכל עיר, כדי שדור העתיד שלנו יוכל להמשיך לצעוד ולחזק את מורשתו ועתידו בארץ הזאת.

אני אפילו אומר יותר מזה: אנחנו נלחמים עכשיו מלחמה גדולה, מלחמה קשה ולא פשוטה. אדוני היושב-ראש, כדי שאנחנו נוכל לנצח את המלחמות האלו באמת, שניצחון לא יהיה רק סיסמה ריקה, התנאי הבסיסי לזה הוא שאנחנו נדע מי אנחנו, למה אנחנו כאן, בשם מה אנחנו בכלל נלחמים. ואם אנחנו לא נכיר את התנ"ך, הוא לא יהיה אבן היסוד בזהות שלנו, יהיה קשה מאוד לנצח במלחמות שעומדות בפנינו. תודה רבה, אדוני.