ציון יום חוסן נפשי והשלכות הלחימה על חיילי צה"ל ומשרתי המילואים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד שר הבריאות, תכף אני אשיב בשם שר הביטחון, מפאת העובדה שהנושא המדובר הוא ציון יום חוסן נפשי והשלכות הלחימה על חיילי צה"ל ומשרתי המילואים. אבל לפני זה, העלו כאן בשיח החשוב הזה – ואני רוצה לברך את היוזמת, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, יישר כוח גדול, זה דיון מאוד מאוד חשוב – אני חושבת שעלו כאן כמה דברים דרמטיים ומשמעותיים על ידי חברות וחברי הכנסת, שצריכים להתחיל ולקדם. הראשון שבהם הוא אכן הטיפול, כבוד השר, בנושא של הקנביס הרפואי. אני אומרת לך, אנחנו במדינה שכרגע בטראומה, וצריכים למנוע את הפוסט-טראומה שעלולה להיות בחלקים נכבדים בקרב האוכלוסייה שלנו. המענה של הקמת מרכזי חוסן, כפי שאמר כאן חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, ומה שדיברה כאן חברת הכנסת שרן השכל, על הקנביס הרפואי – כל הדברים הללו הם חשובים ביותר על מנת לתת את המענה.

ממש בתחילת המלחמה פניתי לאוצר בדרישה ממוקדת לדאוג לחוסן הקהילתי של אזרחי מדינת ישראל, כי בעקבות הטבח והטרגדיה אנחנו רואים את זה מגיע מכל כיוון: מכל אותם נפגעי הנובה, מהחיילים שחוו על גופם חודשים של שירות צבאי בתוך מלחמה, כמו שאמרו כאן קודם, בתשעה חודשים שאנחנו נמצאים בהם – אם זה משפחות החטופים, החטופים והחטופות שחזרו, וכלל הציבור שנאלץ להתמודד עם זה, וגם המפונים והמפונות, שלדבר איתם זה להבין משמעויות של להיות עקורים מהבתים שלהם, דבר שהוא לא נתפס. זה קורה לנו, וצריך לתת את המענה הנפשי. כשלנו יהיה את החוסן האישי כלפי האזרחים שלנו, נוכל להוביל בסופו של דבר את כל שאר הצרכים המתבקשים.

וכמובן, אם כבר דיברנו על החטופות והחטופים, בוודאי יש לנו את החובה לפעול על מנת להחזיר את כולם במהרה. כולי תקווה שעכשיו במשאים ומתנים האלו נצליח לממש זאת כמה שיותר מהר.

אני רוצה גם לנצל את הבמה לנחם את משפחת דרעי על פטירתו בטרם עת של הרב הצדיק יהודה דרעי, רבה של העיר באר שבע, חבר מועצת הרבנות הראשית. יהי זכרו ברוך.

ולהבדיל, אני רוצה לברך את חברת הכנסת לשעבר נורית קורן ובעלה אלי. נורית, את עשית פה עבודת קודש בכנסת ישראל – אומנם בצניעות מרובה, אני חייבת לציין, ואולי לא כולם ידעו להעריך ולהוקיר, ובגלל זה את לא יושבת כאן, אלא את יושבת שם. אבל את יודעת, ממרומי מקומך משם לצפות לפה, זה מעיד על היכולת המדהימה שלך. פעלת על מנת לקדם פה את הנושא שנדבר עליו בדיון הבא של חטופי תימן. לדבר על חטופים ולדבר על חטופי תימן, זה רק מראה את המורכבות שקיימת בפני משפחות שלאורך שנים אף אחד לא נתן להן את המענה. את, כשהגעת להיות חברת כנסת, עשית את זה במלוא המרץ שלך, בדבקות מעוררת השראה. אני רוצה להודות לך בשם כולם על כל מה שעשית.

בראשית דבריי אני אשיב מהדברים של שר הביטחון, לתת את המענה, ולאחר מכן אומר בקצרה עוד דברים שאנחנו מקדמים בנושא של בריאות הנפש מטעם המשרד לחדשנות, מדע וטכנולוגיה.

העלאת מודעות לחוסנם הנפשי של חיילינו היא משימה ראשונה במעלה. מאז 7 באוקטובר אנשי מערך בריאות הנפש פועלים במסירות רבה על מנת להעמיד מענה מקצועי רציף, נגיש וזמין, הניתן על ידי טובי המטפלים בסדיר ובמילואים, לחיזוק חוסנם הנפשי של המשרתים. מתחילת המלחמה הוחלט לפתוח קו סיוע בתחום בריאות הנפש. לראשונה הוא מאויש על ידי קצין בריאות נפש 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. הופעלו מאות רבות של קציני בריאות הנפש במילואים ובסדיר על מנת להבטיח מענה מקצועי למשרתים, ולראשונה התלוו קציני בריאות הנפש לכוחות המתמרנים, והעניקו סיוע ותמיכה למסגרות הלוחמות בתוך שטח הלחימה. לטובת טיפול מיטבי בכוחות צה"ל נפתחו צוותים לטיפול בתגובות קרב בפיקוד הצפון ובפיקוד הדרום, שם ניתן מענה באבחון, טיפול, ובמידת הצורך השהייה בנפגעי תגובת קרב.

יש לציין כי מתחילת הלחימה כ-85% מהנבדקים בצוותי הטיפול הוחזרו לשירות בצה"ל תוך ליווי ומעקב מקצועי, ועל כך התודה למטפלים המסורים והעוסקים במלאכה. על מנת לאפשר טיפול גם במשרתים אשר פיתחו תסמונת דחק, הוטמעה מראשית הלחימה מסגרת לשיקום עורפי, שבה משרתים טובי המטפלים והמומחים בישראל בתחום תגובות הקרב. בנוסף, הוקם מרכז לשירותי בריאות הנפש והחוסן בצה"ל, ובראשו עומד מפקד בדרגת אלוף משנה. המרכז נפתח בחודש מרץ אשתקד, ומונה שישה ענפים. ביוני האחרון הוקם ענף תעצומות כחלק מהמרכז, ובמסגרת ענף זה פועלת מרפאת מומחים ייעודית לטיפול בתסמונת דחק. ענף נוסף אשר הוקם תחת המרכז הוא ענף חוסן נפשי. ענף זה יעסוק בפיתוח כלים חדשים וחיזוק החוסן הנפשי בשיתוף עם תעשיות עתירות ידע ומומחים מהאקדמיה בעיקר בהקניית כלים פרקטיים ומיומנויות בסיס לחיזוק החוסן הנפשי ביחידות השונות.

מלבד מתן מענה ומעטפת לאחר הפגיעה, קציני בריאות הנפש עוסקים בהכנות מנטליות של הכוחות טרם ביצוע פעילותם המבצעית תוך תמיכה במפקד כגורם מחולל חוסן ביחידה – זאת, על ידי הדגשת משמעות המשימה, חיזוק האמונה ביכולות ההתמודדות של הפרט והמסגרת, הדגשת מסוגלות, לגיטימציה לביטוי רגשי ועוד.

בנוסף, לוקחים קציני בריאות הנפש חלק משמעותי מאוד בתהליך עיבוד משימה בהובלת המפקדים. לתהליך זה חשיבות מכרעת בהבניית יכולת ההתמודדות עם מעבריות בין המצבים, המאפיינת לחימה מתמשכת וכן מאפשרת מסגרת מקצועית לעיבוד חוויות חריגות לרבות סכנת חיים ואף אובדן.

פעולות אלו מבטאות השקעה מתמשכת של משרד הביטחון וצה"ל עוד לפני פרוץ המלחמה. בשם כולנו אני מבקשת להודות מקרב לב לכל העוסקים במלאכת קודש זו. חובתם המוסרית של צה"ל ומשרד הביטחון היא לשמור על ביטחון חיילינו ולהבטיח את בריאותם הפיזית והנפשית.

כבוד היושב-ראש, אני חייבת להמשיך ולציין שמלחמת חרבות ברזל הותירה צלקות עמוקות מאוד בחברה הישראלית, ולצד האבדות הקשות והפגיעות הפיזיות רבים סובלים גם מפגיעות נפשיות כתוצאה מהטראומות במהלך המלחמה, כפי שציינתי בתחילת דבריי. על כן משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות – אנחנו רואים חשיבות רבה במתן מענה הולם לצרכים האלו, וגם אנחנו פועלים, בכמה אפיקים.

רשות החדשנות פתחה קול קורא לחברות טכנולוגיות ישראליות לפתח פתרונות חדשניים בתחום בריאות הנפש במטרה לשפר את איכות וזמינות שירותי בריאות הנפש בישראל. הבעיה של הטיפול בבריאות הנפש בישראל עוד טרם המלחמה היא שהוא לקה בחסר, קל וחומר עכשיו. על כן אנחנו מנסים לעודד פיתוח טכנולוגיות שיסייעו לאבחון, טיפול ומניעת מצבי טראומה ופוסט-טראומה תוך מתן מענה יעיל, נגיש ואיכותי יותר למטופלים. התוכנית תוקצבה ב-6 מיליון שקלים – גם 3 מיליון שקלים מטעם רשות החדשנות, שאני עומדת בראשה, וגם 3 מיליון ממשרד הבריאות. אנו מאמינים שבשיתוף הפעולה עם חברות פרטיות, עם המוח שקיים בהייטק הישראלי, יהיה ניתן להוביל לפריצת דרך משמעותית בתחום הזה.

בין תחומי הטכנולוגיה הרלוונטיים ניתן למנות טכנולוגיות של בינה מלאכותית, למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית לניתוח דפוסי התנהגות וסיוע באבחון של מצבים נפשיים, מציאות מדומה לפיתוח סביבות טיפוליות בטוחות ומותאמות אישית ואפליקציות סלולריות למעקב אחר תסמינים, תמיכה רגשית וסיוע בהתמודדות עם קשיים. בנוסף לזה, כבוד היושב-ראש, אנחנו מעודדים מחקר יישומי באקדמיה. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בראשותי – אנחנו משקיעים משאבים משמעותיים בקידום מחקר יישומי באקדמיה, ונפעל גם בתחום בריאות הנפש. המשרד מתכוון לתמוך במוקד ידע בסכום של 3 מיליון שקלים לעידוד מחקרים העוסקים בפיתוח טיפולים חדשים, שיפור שיטות אבחון קיימות והבנה מעמיקה יותר של ההשלכות הנפשיות של טראומות.

שיתוף הפעולה בין חוקרים מהאקדמיה, מומחים ממערכת הבריאות ויזמים מתחום הטכנולוגיה חיוני להובלת פריצת דרך משמעותית בתחום הזה, ואני מאמינה כי מחקר יישומי יאפשר פיתוח פתרונות חדשניים ויעילים יותר לטיפול במצבי טראומה ופוסט-טראומה. אנחנו מחויבים לפעול למען שיפור בריאות הנפש של אזרחי ישראל, בפרט בעקבות אירועי הטראומה הקשים ביותר שחווינו ועדיין חווים במהלך מלחמת חרבות ברזל. אני מאמינה כי שילוב של טכנולוגיות חדשניות ומחקר יישומי יוביל למהפכה של ממש בתחום הזה, ויאפשר לספק מענה הולם ואיכותי יותר למטופלים. אז חברת הכנסת אפרת רייטן, אני מאמינה שעם הפיתוחים הטכנולוגיים שאנחנו מובילים, זה יוכל בהמשך לתת גם מענה לחיילים שלנו, כמובן. תודה רבה.