ציון יום חוסן נפשי והשלכות הלחימה על חיילי צה"ל ומשרתי המילואים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת דרעי על פטירתו של הרב יהודה דרעי, שבאמת היה דמות מופת של מנהיג רוחני שהקדיש את חייו לתורה, הלכה וקירוב לבבות, ובאמת גם לציין את יום פטירתו של הרבי.

היום אנחנו מציינים יום חשוב מאין כמותו: יום החוסן הנפשי והשלכות הלחימה על חיילי צה"ל ומשרתי המילואים. ראשית ברצוני להביע את הערכתי העמוקה ותודתי לשדולת המילואים של הכנסת – לחברי יצחק קרויזר, שעומד בראשה יחד עם חברי הכנסת שרון ניר, משה סולומון, משה טור פז ואלון שוסטר, וכן לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום על היוזמה של היום החשוב הזה.

יום זה מהווה הזדמנות קריטית להכיר בגבורתם יוצאת הדופן של לוחמינו ולהדגיש את החשיבות העליונה של שמירה על בריאותם הנפשית. חיילי צה"ל הם מגיני ישראל, חומת המגן שלנו. מאז הקמת המדינה ובמיוחד מאז 7 באוקטובר ועד היום הם מפגינים אומץ לב, נחישות וגבורה שאין דומה לה. הם עומדים בחזית, מגינים על אזרחי ישראל במסירות נפש אין קץ ולעיתים קרובות תוך סיכון חייהם. המחיר הנפשי של הלחימה הוא כבד מנשוא – רבים מהלוחמים שלנו מתמודדים עם צלקות נפשיות עמוקות. הם נושאים עימם זיכרונות טראומטיים, קולות ומראות שרודפים אותם יומם ולילה. עבור חלקם המאבק היום-יומי מתחיל כבר ברגע שהם פוקחים את עיניהם בבוקר, במאמץ העצום לקום מהמיטה, להתגבר על הכאב הנפשי ולהמשיך בשגרת החיים למרות הקשיים העצומים. בנוסף, גם בני משפחותיהם של אותם הלוחמים משלמים מחיר נפשי גדול, והמחויבות שלנו היא גם כלפיהם וכלפי הבריאות הנפשית שלהם. חובתנו כמדינה וכחברה היא לא רק לשלוח את חיילינו להגן עלינו, אלא גם להבטיח שהם יחזרו הביתה בשלום, הן פיזית והן נפשית. זו אחריותנו המוסרית, היהודית והלאומית להעניק להם את כל הכלים והתמיכה הנדרשים כדי להתמודד עם ההשלכות הנפשיות של הלחימה.

סיפור שנגע בי עמוקות הוא סיפורו של גיבור ישראל, אחד מתוך רבים, אלירן מזרחי, זיכרונו לברכה. אלירן בן ה-40 היה לוחם מסור, בעל ואב לארבעה. הוא שירת כמפעיל D9 בחיל ההנדסה הקרבית, ובמהלך המלחמה האחרונה שהה 78 ימים ברצועת עזה. אלירן היה עד למראות קשים ביותר ב-7 באוקטובר ולאורך חודשי המלחמה. הוא סבל מפוסט-טראומה, אך למרות זאת הוא המשיך להתנדב ולשרת. יומיים לפני שהיה אמור לחזור לרצועת עזה, הכאב הנפשי גבר עליו – והוא שם קץ לחייו. בלוויה של אלירן נאמר כמה פעמים על ידי הדוברים משפט שמלווה אותי ללא הרף: אף אחד לא יכול לך חוץ מאתה עצמך. סיפורו של אלירן מדגיש את הצורך הדחוף לשפר את הטיפול בבריאות הנפש של חיילינו. הוא היה גיבור שנלחם לא רק באויב החיצוני, אלא גם במלחמה פנימית. לצערנו, במקרה שלו לא הצלחנו להושיט יד בזמן. המאבק של משפחתו להכיר בו כחלל צה"ל מדגיש את החשיבות של הכרה בקשיים הנפשיים של חיילינו כחלק בלתי נפרד מפציעות המלחמה.

כחברת כנסת, כיושבת-ראש הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל וכחברת ועדת הבריאות פעלתי ואמשיך לפעול ללא לאות לקידום הטיפול בבריאות הנפש של חיילינו ושל כלל אזרחי מדינת ישראל. מייד אחרי כניסתי לכנסת ולוועדה הבנתי שבכל מה שקשור לבריאות הנפש, אל לי לסמוך על אף אחד. ביקשתי לשנות פרדיגמות של שנים רבות – שינוי הקונספציה, אם תרצו. הבנתי שנדרשים רעיונות מהפכניים, חקרתי וחקרתי והבנתי שהבתים המאזנים יכולים להוות פתרון ראוי ומכבד. הם מציעים סביבה תומכת, מכילה וביתית בקהילה, המאפשרת למתמודדים עם קשיים נפשיים לקבל סיוע מקצועי ואיכותי מבלי להזדקק לאשפוז פסיכיאטרי. זוהי גישה חדשנית המכבדת את האדם, מעצימה אותו ומסייעת לו לחזור לתפקוד מיטבי בסביבתו הטבעית. לאחר עבודה מאומצת הוועדה בראשותי הקצתה 30 מיליון שקלים לבינוי של בתים מאזנים. בנוסף, קיבלנו הבטחה ממנכ"ל משרד הבריאות ליעד של עוד 100 בתים מאזנים בארבע השנים הקרובות. זהו צעד משמעותי לקראת הרחבת המענה הטיפולי בקהילה, צעד שיסייע לרבים מחיילינו ואזרחינו להתמודד עם הקשיים הנפשיים בדרך מכבדת – במיוחד בעת הזו.

לאחרונה ביקרתי בבית מאזן ייעודי ללוחמי צה"ל בבית החולים שיבא, בית שבו מקבלים הלוחמים את המענה המכבד, המקצועי והראוי. זוהי דוגמה מצוינת לכיוון שאליו אנחנו שואפים. אני קוראת למשרד הבריאות להרחיב את המודל הזה ולהקים בתים מאזנים נוספים לחיילים בכל רחבי הארץ – גם למשרד הביטחון – בצפון, בדרום, ביהודה ושומרון ובירושלים. עלינו להבטיח כי כל חייל וכל אזרח הזקוק לסיוע נפשי יוכל לקבל אותו בקרבת מקום מגוריו ובאופן המשקם והנכון ביותר. חיילינו ולוחמינו הם הטובים והאיכותיים ביותר שיש. הם מקריבים כל כך הרבה למעננו, ועתה הגיע תורנו להיות שם עבורם. אם נדע להקשיב להם, להבין את הצרכים שלהם ולסייע להם בזמן, נוכל לעזור להם להתמודד עם הקשיים ולחזור לחיים מלאים ומספקים. זו לא רק חובתנו, זו זכותנו וזה כבודנו לעשות זאת עבורם. יחד נוכל להבטיח כי חיילינו האמיצים לא רק יחזרו הביתה בשלום, אלא גם יזכו לתמיכה ולטיפול הנפשי הטוב ביותר שאנו יכולים להעניק. זוהי משימה לאומית ממדרגה ראשונה, ואני קוראת לכולם להירתם למאמץ הזה, להמשיך לעמוד לצד לוחמינו, לתמוך בהם ולחזק אותם, כפי שהם עומדים לצידנו ומגינים עלינו. בעזרת השם, יחד נבנה חברה חזקה יותר, בריאה יותר ומלוכדת יותר. תודה רבה.