ציון יום האישה הבין-לאומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום האישה הבין-לאומי אני מבקשת להעלות על נס את גבורתן של נשים לוחמות בחמשת החודשים האחרונים. בשבת השחורה צעירים וצעירות נאלצו להתמודד פנים מול פנים עם אכזריות, רוע ואימה שאין להם תקדים. החל מהשבת השחורה התברר לנו שבנקודות רבות ובמוקדים חשובים תפעלו את האירוע לא אחרות מאשר נשים; נשים גיבורות מעוררות השראה, שעוד רבות יספור על סיפור הגבורה שלהן.

בנימה אישית אני רוצה לספר לכן שבמהלך שירותי בצה"ל, שהוא ארגון גברי במהותו, פעלתי לקידום נשים מוכשרות ובעלות יכולות וכישורים לתפקידי מפתח. אני מאמינה בכל ליבי שקיימת חשיבות אדירה לנוכחות נשים בעמדות מפתח. זוהי ערובה לכך שגם הבנות וגם הנכדות שלנו יחלמו הכי רחוק שאפשר. רק אתמול התבשרנו על קידומה של סגן אלוף ג', טייסת מצטיינת, שסוכמה להיות מפקדת בסיס עובדה. זו לא הפעם הראשונה שבה ג' היא פורצת דרך. בעבר היא הייתה האישה הראשונה שמונתה לתפקיד מפקדת טייסת מבצעית. סא"ל ג' ושכמותה הן דוגמה ומופת לבאות אחריהן. כעת יותר קל לנערות צעירות לדמיין את עצמן בנעליהן של כאלו שכבר כבשו פסגות.

בתפקידי האחרון כיוהל"ם עסקתי רבות בשילוב נשים לוחמות ביחידות קרביות בצה"ל. הייתי מיוזמות הפיילוט לשילוב טנקיסטיות בחיל השריון – זה היה בשנת 2017. כשיצאנו לדרך עלו חששות וספקות באשר ליכולתן של נשים להיות לוחמות טנקים: אם הן יוכלו לפרוס זחל, אם הן יוכלו לטעון פגז. אני ידעתי בוודאות שהן מסוגלות לעשות זאת. ב-7 באוקטובר, בקרב שנמשך 17 שעות, הטנקיסטיות ניפצו את כל הספקות. הן ירו, דרסו והשמידו מחבלים בקור רוח ובתבונה מקצועית. לא כי הן נשים – פשוט כי הן מעולות. לשמחתי, הדיון הזה הפך להיות נחלת העבר.

סיפורי הגבורה של נשים במלחמה, בשדה הקרב, ביישובי העוטף, בצוותי הרפואה, בשטח, הרופאות בבתי החולים, הורידו מסדר-היום את הספקות לגבי נשים. סימני השאלה במלחמה הפכו להיות סימני קריאה: סיפורה של עמית מן, הפרמדיקית המסורה, זיכרונה לברכה, שקפצה בבוקר השבת השחורה למרפאה בקיבוץ בארי על מנת להציל ולטפל בפצועים שהגיעו בהמוניהם, ולרוע המזל נרצחה; סיפורה של ענבל ליברמן, הרבש"צית מקיבוץ ניר עם, שבתושייה רבה הבינה מהר את גודל האירוע – הקפיצה את כיתת הכוננות, הורידה את השלטר כדי שלא יהיה ניתן לפרוץ את שער הקיבוץ, וניהלה קרב עיקש במשך שעות מול המחבלים, כשבסופו של הקרב רוב קיבוץ ניר עם ניצל מהטבח; סיפורה של סגן אלוף אור בן יהודה, המג"דית מגדוד קרקל שהוקפצה למוצב סופה לאחר שנכבש על ידי עשרות מחבלים והצילה אותו. היום אנחנו כבר יודעים ויודעות שגבורה היא לא רק תכונה גברית, גבורה היא תכונה אנושית. גיבור זה לא רק גבר, גיבור – זו יכולה להיות גם גברת. דעו לכם, אין תחליף לנוכחות הנשית – לא בצבא, לא במגזר הציבורי, לא בכנסת, לא בממשלה, לא בבתי משפט, לא בדירקטוריונים, בכל מוקדי קבלת ההחלטות. נשים מטייבות את השיח ומטייבות את תהליכי קבלת ההחלטות. נשים הופכות את החברה שלנו לא רק לטובה יותר – גם לחזקה יותר.

ביום זה אני רוצה לייחל למנהיגות שמאמינה ומקדמת נשים. זאב ז'בוטינסקי, בשנת 1929, כך אמר: "בכל ליבי אני הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר, אבל עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המיסים של מוסדכם". זה מה שהוא אמר בשנת 1929.

ולסיום, לגיבורות שלנו שחזרו מהשבי, לאלו שעדיין שם: אתן גיבורות והפכתן לסמל גבורה נשית בעל כורחכן. אדוני היושב-ראש, אני יודעת שזה לא נהוג, אבל התמונה הזאת של החטופות, התצפיתניות מקיבוץ נחל עוז, היא תמונה שפשוט לא יוצאת לי מהראש. מי ייתן ונזכה להשיב אותן במהרה. תודה רבה.