ציון יום האישה הבין-לאומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב בראש, שרות נכבדות, כנסת נכבדה, היום אנו מציינים בכנסת את יום האישה, יום הנשים הבין-לאומי. בשנים עברו ביום זה, כפי שציינה השרה גמליאל, היו שלל נושאים של העצמת האישה, קידום נשים, צמצום פערי שכר, אפליה. אך בזמן שיתר העולם יציין כבשגרה את הנושאים האלו, עלינו נכפתה מלחמת אין ברירה, מלחמת קיום. לפני הכול, ביום הזה, אנחנו זוכרות וזוכרים את כל הנרצחות והנרצחים, את 19 החטופות ויתר החטופים שעדיין נמצאים בשבי בידי מחבלי חמאס הארורים. אחרי 7 באוקטובר יום האישה בישראל לעולם לעולם לא יכול עוד להיות אותו הדבר. ביום הזה חובתנו שקולן של ישראליות רבות שנרצחו יישמע כזעקה גדולה, כי הן את קולן לא יכולות להשמיע אחרי שנרצחו, נשרפו, עברו התעללויות, נטבחו בצורה הכי ברברית שיש. ולצערי גם קולן של נשים שעודן בחיים ועברו את התופת הוכחש, הוכחש על ידי חלקים רבים בקהילה הבין-לאומית, שהפנו לנו כתף קרה ואוזן ערלה. גם את זה אנחנו חייבים להמשיך, לפעול כדי לשבור, לנפץ את השתיקה הרועמת.

7 באוקטובר טלטל את עולמנו וזעזע את יסודות קיומנו בביטחון בארצנו. האכזריות של אויבינו חצתה כל גבול וכל קוד אנושי. התמונות הקשות מאותו היום והמראות הרבים של הזוועות, נשים, גברים, ילדים, שהוצאו להורג בצורה הכי ברברית, בפשעים נגד האנושות – כשכל נפש וכל משפחה הן עולם ומלואו – אלו תמונות ומראות שילוו אותנו לעד. בשם הזיכרון הזה ובשם חובתה הבלתי-מתפשרת של מדינת ישראל ושלנו כנבחרי ציבור, עלינו לפעול לביטחון ולהשבת הבנות והבנים לגבולם. המראות האלו ישמשו בעבורנו כפקודה לפעול, ולא להפסיק, למען עתיד ילדינו בנחישות בארץ ומול כל העולם, בכל דרך אפשרית, כדי שאנחנו נדאג שלעולם לא עוד. לעולם לא עוד.

לצד השכול והכאב העצום, ביום האישה הזה יש לנו גם את הזכות להאיר בזרקור את גבורתן ותרומתן של נשים רבות, אמיצות, גיבורות, במלחמה, במלחמת חרבות ברזל, שהן חלק בלתי נפרד מאחדותו, עוצמתו וניצחונו של עם ישראל. זה חודשים שבוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשותי – ובהנהלת דלית אזולאי, שנמצאת איתנו כאן, שעושה עבודה מסורה יחד עם הצוות הנפלא שלה, וכמובן גם הצוות האישי שלי – אנחנו פועלים ופועלות להנכיח את התרומה של הנשים, להוביל מדיניות ולתקן שינויים לטובת זכויותיהן של נשים; לשמור על המוגנות והביטחון, החל מהמפונות ודרך הקורבנות שבעודן בחיים; לחשוף לעולם כולו, כפי שאמרתי, את הפשעים המחרידים נגד האנושות, כלפי נשים, שביצעו חמאס וחיילי הנוח'בה, טרוריסטים של הנוח'בה, יימח שמם.

היום הייתה לי הזכות להוביל את האירוע המרכזי של הכנסת. אתה גם הגעת, חבר הכנסת ואטורי, סגן היושב-ראש.

היה מאוד מרגש. שמנו זרקור על גיבורות במלחמה, בחזית, בהסברה ובעורף. קיימנו פאנלים שבהם הראינו את היכולת והתרומה של עשרות נשים מדהימות אבל שמייצגות עשרות אלפי נשים מעם ישראל. את הכנס פתחה מיה רגב, שנחטפה לעזה. האישה הצעירה הזאת, מה שהיא עברה, ואיך היא עמדה שם, זקופה, גייסה את כל הכוחות, השמיעה את ההקלטה איך היא זועקת לאביה ב-7 באוקטובר: אבא תציל אותי. מי שלא שמע את ההקלטה המצמררת הזאת – היא אמרה שאת ההקלטה הזאת היא משמיעה מעל הבמה, אבל היא נמצאת איתנו, היא איתנו כאן היום בכנסת כדי להשמיע את זעקתן של מי שלא יכולות עכשיו להשמיע אותה, ועוברות תופת יום-יום בשבי החמאס. אני מודה למיה על תעצומות הנפש שלה ומודה לכל המשפחות שהגיעו, כדי לשתף אותנו. שאלוקים רק ייתן להן תעצומות נפש, באמת. אני רואה את עמידתן. הן באות יום-יום, המשפחות והאימהות הרבות, אימהות שכולות, אימהות החטופות, אימהות לחיילים, נשים של אנשי משרתי הקבע ומשרתי המילואים, כולן כולן נשים גיבורות.

אני רק רוצה לסיים ולומר: בסוף עת צרה זו לישראל, אבל אסור לנו לשכוח שבזכות נשים צדקניות עם ישראל נגאל וגם עתיד להיגאל. כל יום עלינו לעשות טוב, לפעול לטוב, ובעזרת השם גם יהיה טוב. שנזכה לראות את החטופים והחטופות בבית בישראל, שננצח את אויבינו ונחזיר את הביטחון לגבולותינו. תודה.