קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני ראש הממשלה, חברי יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על שתי נקודות חשובות בעיניי. הנקודה הראשונה היא ההבדל בין כנות לבין ציניות. יש אנשים שחוששים בכנות מקרע בעם. אתם יודעים מה הם עושים? אתם יודעים מה הם עושים כשהם חוששים מקרע בעם? מבררים, בודקים כיצד ניתן להתפשר וכיצד ניתן להגיע להסכמות. מנגד, יש אנשים שעושים שימוש ציני במושג "קרע בעם". הם לא חוששים מהקרע – הם משתמשים בו. הם חוששים, חס וחלילה, שלא יהיה להם מספיק רייטינג. אז מה הם עושים? הם אומרים שאם לא יחליטו כפי שנראה להם, אז "אנחנו נתנתק מהעם", וככה הם מאיימים בקרע.
יש אנשים שחוששים בכנות ממעמדה של ישראל בעולם. אתם יודעים מה הם עושים, האנשים שחוששים למצבה של ישראל בעולם? משתתפים בפורומים בין-לאומיים, נאבקים בארגוני ה-BDS, מספרים על הערכים והמוסר שמנחים את צה"ל. כנגדם, יש אנשים שעושים שימוש ציני בנושא מעמדה של ישראל בעולם. הם לא חוששים מהידרדרות המצב הדיפלומטי; להפך, הם מעודדים את ההידרדרות. הם אומרים: אם לא יחליטו כפי שנראה לנו, אז אנחנו נשחיר את פניה של מדינת ישראל בפני שאר העמים.
יש אנשים שחוששים למצבה החוקתי של מדינת ישראל. אתם יודעים מה עושים האנשים שחוששים למצב החוקתי של המדינה? האנשים האלה באים לוועדות בכנסת, מציעים הצעות, לוקחים חלק פעיל בהגעה להסכמה רחבה. האנשים האלה מנסים להגיע לפתרון שיוסכם על כמה שיותר חלקים מהציבור. מנגד, יש אנשים שעושים שימוש ציני בנושא החוקתי של מדינת ישראל. לפיהם כל פתרון שאינו תואם ב-100% את הפתרון שהם מציעים הוא סוף הדמוקרטיה.
חברים, בואו ניכנס לפרופורציות; ההבדל בין שלושה נציגים של הממשלה לארבעה נציגים של הממשלה בוועדה לבחירת שופטים זה לא הבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה. החידושים של הנשיא אהרן ברק הם מה שהפכו אותנו לדמוקרטיה? לפני אהרן ברק לא הייתה קיימת דמוקרטיה במדינת ישראל? בואו ניכנס לפרופורציות.
והנקודה השנייה – דמוקרטיה. אני רוצה לומר כמה מילים על דמוקרטיה. בהפגנות צועקים כל כך הרבה על הדמוקרטיה, ולא מתקיים שום דיון ענייני לא על העקרונות של בסיס השיטה, לא על היתרונות. דמוקרטיה, חברים יקרים, בנויה משיתוף פעולה, מפשרה, למען המטרה הנעלה הזו – למען קיום משותף, למען ניהול המדינה. ביום חמישי האחרון התקיימה הפגנת כוח אדירה של מאות אלפים שבאו ואמרו לנו – ככה, מאות אלפי אנשים, ככה, בין השורות – הם מרגישים שקולם נדרס, הם באמת לא מסוגלים להבין את התחושות של חצי עם שמרגיש דרוס, נרמס, חסר אונים אל מול כל אותן אליטות שהחליטו לשבור את הכלים.
זה נראה להם טבעי לגבי היועצת המשפטית, מנהיגי המחאה, הייטקיסטים, טייסים, שיקבלו את ההחלטות. הנציגים של שלומי מאופקים ושרה מהקריות ואביחי מערד לא יוכלו לעשות כלום, כי הם מוכנים לשרוף פה את הכול. בדמוקרטיה שאני גדלתי עליה, על ברכי בית"ר, הקול של הטייס שווה לקול של הטכנאי.
ולך, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לפנות אליך באופן אישי. אני יודעת ורואה שהתקופה המאתגרת שעוברת על עם ישראל, האיומים שמתרגשים על העתיד של מדינתנו מצפון ומדרום, וגם מתוך הבית – אני רואה כמה אתה נלחם. אני גם יודעת כמה אתה חזק. לא יעזרו המילים שנאמרות – חלש. אני יודעת כמה אתה חזק ואני יודעת שאף מנהיג שמנסה להיות מנהיג פה בצד הזה לא יחזיק מעמד כפי שאתה החזקת מול כל האתגרים הרבים. כמה אכפת לך מעם ישראל, כמה אתה רוצה בטובתם, ועל כך אני רוצה להודות לך בשם עם ישראל – כן, בשם עם ישראל, כי הוא הרוב שבחר בך. בגין אמר – הם אוהבים להשתמש במילה "בגין", אבל אזכיר להם מה בגין אמר. בגין אמר: אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש ובן חורין מחילופי שלטון שלווים. זה לא קרה לנו, אבל הוא אמר שצריך לעשות את זה בדרך של הכרעה אזרחית על ידי פתק הבוחר. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לחדש לך משהו שאולי אתה לא יודע: אלה מהמחאה, לא באמת אכפת להם מהרפורמה המשפטית. הם לא השלימו עם תוצאות הבחירות, והם עושים את ההפיכה השלטונית. לא תהיה הפיכה שלטונית. תהיה ממשלה טובה לעם ישראל. תודה לך, אדוני ראש הממשלה.
629 מילים של קטי קטרין שטרית. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.