קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה – אתה זוכר, אדוני ראש הממשלה, מה אמרת רגע לפני הבחירות? החלב עולה, הלחם עולה, הכול עולה. אדוני ראש הממשלה, אתה צודק: הבוקר מוצרי החלב התייקרו כמעט ב-10%, ובתקופה הקרובה ישלימו זינוק חד של 16% – 50 שקלים בחודש, 600 שקלים בשנה לכל משפחה בישראל, אדוני ראש הממשלה. הבטחת לפני הבחירות שש רפורמות גדולות בכלכלה, והראשונה שביניהן – הורדה דרמטית של מחירי המזון. מאז הבחירות לא דרכת בסופר, אז אני כאן לספר לך, אדוני ראש הממשלה: מחירי המזון עלו בעשרות אחוזים. מייד אחרי הבחירות הבטחת במסיבת עיתונאים להקפיא את מחוללי האינפלציה – ארנונה, חשמל, ריבית; הארנונה התייקרה, מחיר החשמל זינק, יוקר המחיה משתולל. איך אמרת? הכול עולה.
אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק של סיעת יש עתיד לדמי אבטלה לעצמאים. אני רוצה לספר לך, אדוני ראש הממשלה, כי מתחילת השנה בעלי העסקים הקטנים מדווחים על האטה ניכרת, על הצ'קים שחוזרים, על חשש למיתון שהולך וקרב. על פי ההערכות, מספר העסקים הקטנים שייסגרו השנה יזנק ב-30%, ואתם מעיפים מחוק ההסדרים את רשת הביטחון הסוציאלי ל-600,000 עצמאים בישראל.
אדוני ראש הממשלה, הפרת את כל הבטחות הבחירות שלך. הממשלה שלך רושמת כישלון אחרי כישלון בכל התחומים, אך הכישלון בתחום הכלכלי הוא החמור ביותר, בין היתר כי הוא מיותר, כי הוא לא מחויב המציאות. הוא תוצאה ישירה של העיסוק האובססיבי בהפיכה המשפטית, המתקפה הפראית שלכם על הדמוקרטיה הישראלית.
התוצאה – חוסר תפקוד מוחלט של המשרדים הכלכליים בממשלה שלך. זה פשוט לא מעניין אתכם. זה פשוט לא מעניין אותך. מה כן מעניין אותך? לפני חודשיים, אדוני, שלחת לוועדת הכספים לא פחות מ-13 חברי כנסת מהליכוד כדי לקדם מימון מלא של שני הבתים הפרטיים שלך, של האיפור שלך, של התספורות שלך, של הנסיעות שלך ושל הכיבודים שלך.
זה מה שבאמת מעניין אותך, אדוני ראש הממשלה. זה מה שבאמת מעניין אותך.
בתוך חמישה חודשים בזבזת עודף תקציבי של 10 מיליארד שקלים שהשארנו לכם – –
– – והכנסתם את המדינה חזרה לגירעון. הורדתם את תחזית דירוג האשראי. הברחתם משקיעים. גרמתם נזק בלתי הפיך למשק.
אדוני ראש הממשלה, אתה עושה את עצמך עכשיו עסוק, נכון?
מעולה. אז אתה זוכר, אדוני, שלפני 24 שנים אמרו לך את המשפט המפורסם "ביבי, תסתכל לי בעיניים"? אז אני לא רוצה שתסתכל לי בעיניים, אני רוצה שיהיה לך את האומץ, אדוני, להסתכל בעיניים של מיליוני ישראלים ששיקרת להם ורימית אותם.
388 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.