קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, כבוד השר קרעי, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מצויים בפתח של מושב חדש אחרי תקופה מאוד מורכבת, אולי אחת המורכבות שידעה מדינת ישראל. ראינו וחזינו במראות שאני לא חשבתי שאחזה בימי חיי: ראיתי פה מדורות באיילון, כאילו אנחנו באמצע שדה קרב; ראיתי קריאות מאנשים שאני מאמין באמת ובתמים שאוהבים את מדינת ישראל – ראיתי אמירות שתומכות בסרבנות, שמלבות את היצרים; ראיתי פוליטיקאים ישראלים נוסעים לחוץ לארץ ומנסים שם לשכנע לפגוע במדינת ישראל, לפגוע בממשלת ישראל; ראיתי פוליטיקאים יוצאים ומדברים בחוץ, מפעילים לחץ בין-לאומי, מוציאים כסף מישראל, משבחים את מי שמוציא כסף מישראל, מאדירים אותו; ראיתי אנשים שאיבדו גבולות ושאולי שכחו שכמו במשל הידוע, כולם נמצאים באותה סירה, ומי שקודח חור באותה סירה – סופו שיטבע ביחד עם כולם.
עכשיו, דבר אחד חשוב מאוד להבהיר וחשוב לדעת: באנו לפה לממש מדיניות ימין. אנחנו נממש אותה. רק יש לנו איזשהו אלמנט של אחריות, שכנראה חסר לחלק מחברי האופוזיציה: אנחנו לא ניתן בשום צורה ודרך שתהיה פה מלחמת אחים; אנחנו לא ניתן בשום צורה ודרך שיישפך פה דם; אנחנו לא ניתן בשום צורה ודרך לפורעי חוק לשלוט פה; אנחנו לא נשלים עם סרבנים; אנחנו לא נשלים עם BDS מבפנים.
אדוני ראש הממשלה, בשם הרבה מאוד מאזרחי ישראל, אני רוצה להודות לך על המדיניות האחראית והשקולה שאתה מגלה בימים הללו. לא הייתי רוצה שאף אחד אחר היה עומד בראש מדינת ישראל בימים הללו. תודה.
224 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.