קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כבוד ראש הממשלה, כבוד השר, האמת היא שביום שכזה קצת קשה לי לצטט – דיבר ראש בית הנבחרים האמריקאי על המשותף לנו ולארצות הברית, ועל כך שהוקמנו על בסיס החירות – קצת קשה לי לצטט את ה-founding father, את האב המייסד שלנו פה במדינת ישראל – – –
Founding Father. Forefather זה מישהו אחר, כבוד ראש הממשלה.
בכל מקרה, לא נעים לי לצטט בהקשר הזה את ה-Founding Father שלנו, בן-גוריון, בישיבתה של הוועדה שלי, ועדת החוקה – אני לא יודע איך קרה שהוא קיבל כל כך הרבה זמן לדבר בלי שהיושב-ראש הפריע לו, טוענים שאצלנו זה לא קורה – אבל אני רוצה לצטט אותו דווקא על חוקה. כמובן שהוא דיבר שם באריכות על הבעיות הדמוקרטיות שבחקיקת חוקה שמעניקה כוח לרוב, ברוב נקודתי לקבע את העתיד לגבי רוב אחר. הוא דיבר על החשיבות של חוקים, וגם הכיר בחשיבות של לקבע את המבנה המשטרי באיזשהו סוג של חקיקה בעלת משמעות – זה כבר קרה. אבל אני רוצה לצטט דווקא את מה שהוא אמר לגבי החוקה האמריקאית. אמר בן-גוריון בדבריו: "אין היגיון כי נעשה מה שעשו באמריקה: מסרו לבית משפט את הסמכות לפסול חוקים אם הם מתנגדים לחוקה. יען כי אם לא זאת, אין כמעט כל טעם ליצור חוקה מיוחדת בשביל חוקים מיוחסים". נתרגם את זה לעברית של היום: הסיבה היחידה שיש כאלה שרוצים חוקה היא שהם רוצים לקחת את הכוח מהבית הזה. הם רוצים לתת לבית המשפט את היכולת לפסול חוקים. "זהו צעד ריאקציוני, ניסיון פשוט לעכב את התפתחות והתקדמות התחוקה במדינה".
"כך היה באמריקה. כאשר באמריקה רצו לעשות חוק להגנה על ילדים, האומר שאסור להעסיק ילדים בגיל צעיר מאוד או יותר מדי שעות, פסק בית המשפט העליון שזה מתנגד לקונסטיטוציה. בית המשפט העליון באמריקה פסל את מס ההכנסה". האמת היא, אולי כן כדאי להביא לפה חוקה עם בית משפט שיכול לבטל, אולי יבטלו לנו את מס ההכנסה.
"מפני שזה קונפיסקציה של רכוש, וקונפיסקציה של רכוש אסור על פי החוקה".
והוא אומר עוד דבר: "אמריקה היא מדינה גדולה ועשירה, בעלת יכולת גדולה. לא אכפת לה איזה אבסורדים יהיו בתוכה, בכל זאת הארץ מתקיימת. אך בארץ כמו שלנו" – אומר בן-גוריון – "תארו לעצמכם שהעם רוצה משהו, ובאים שבעה אנשים" – אז היו שבעה, היום יש 15 – "המכותרים בתואר של שופטים – וכל הכבוד לשופטים, לא כל כך לאיש, אלא לעובדה שהוא מייצג את החוק", גם זה חשוב לזכור, "בייחוד לבית המשפט העליון – ויפסלו חוק אשר העם רוצה בו. אצלנו תהיה מהפכה, כי יאמרו: אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. אני חושב שמתן סמכות כזאת לשופטים הוא דבר ריאקציוני, אצלנו לא יהיה לדבר כזה קיום, הציבור לא ישלים עם זה".
עכשיו, יש בן אדם שלא הקשיב לבן-גוריון, כנראה לא היה באותו יום בישיבת ועדת חוקה.
קראו לו אהרן ברק, והוא חשב שהציבור כן ישלים עם זה.
ואנחנו היום מגלים, וגם נגיד את זה בקול ברור וחד – –
– – הציבור לא ישלים עם זה. בית משפט לא יוכל לבטל – –
– – חוקים רק כי הם לא נראים לו, והדבר הזה – כפי שאמר בן-גוריון.
וכל אלה שמצטטים אותו לשווא ומדברים על מגילת העצמאות, לא קראו את מגילת העצמאות ולא קראו את מה שבן-גוריון אמר בדבריו לאחר מגילת העצמאות. תודה רבה.
529 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.