קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, השר במשרד החינוך חיים ביטון, אני שמח, שאתה יושב כאן, כי הדברים באמת יעסקו בחינוך. אני אכוון אותך גם ליו"ר ועדת החינוך יוסף טייב, ידידי, אבל הם בראש ובראשונה מכוונים אל שר החינוך. כמובן, גברתי היושבת-ראש, אולי גם אותך הם יעניינו.
כן, כן. הדברים יכוונו לכל השרים במשרד החינוך, ארבעה, לדעתי.
שמעתי את מסיבת העיתונאים שקיים שר החינוך קיש, קראתי גם את עיקריה. הכותרת שיצאה לתקשורת: מיליארד שקל לחינוך המיוחד. ואו, איזה יופי. כמדי שבוע קיימתי גם השבוע שיחות עם מנהלי בתי ספר, תלמידים, מורים, כדי ללמוד מה קורה. אז קודם כול הכותרת, מיליארד שקל תוספת לחינוך המיוחד, למי שמכיר את העובדות - -
- - היא פיקציה. יפה, הינה, שרת החינוך לשעבר יודעת. כי מיליארד שקל זה הטייס האוטומטי של החינוך המיוחד מדי שנה. כלומר, כשאנחנו מוסיפים מיליארד שקל לחינוך המיוחד, אנחנו משאירים אותו עם הגידול הטבעי שלו באותה רמת שירות. דרך אגב, אני לא טוען שזו טעות.
אתה צודק. אני כבר מזהיר, חבר הכנסת קריב, שאני לא אגיד כאן רק דברים שליליים, אני מתנצל מראש. יהיו לי גם דברים חיוביים לומר על משרד החינוך ועל השרים העומדים בראשו, למרות שזה קשה לי, אבל אני אעשה את זה.
שמחתי לראות שהשר קיש הודיע על הקמת ועדה בראשות עמוס שפירא, יו"ר אלו"ט, על מנת לבחון את אתגר השילוב. בעיניי זה צעד ראוי. אני כבר אומר לך, השר במשרד החינוך ביטון, זה אחד האתגרים הגדולים שלכם. הרפורמה הזו, כמו שתוכל לשאול את חברך השר מרגי, שהיה יו"ר ועדת החינוך ב-2018, אנחנו מתמודדים עם רפורמה לא קלה שבחלקה עשתה טוב אבל גם בחלקים ממנה עשתה רע לחינוך המיוחד.
הרציונל היה טוב, היישום זוועה. תודה. ואני אומר כאן, האתגר האמיתי הוא, איך הופכים – בעיניי, כאן אני אומר את עמדתי המקצועית – את רוב התלמידים של החינוך המיוחד למשולבים באופן מלא בבתי הספר לחינוך רגיל. למשל, בבתי הספר של ילדיי האישיים, נאה דורש נאה מקיים, הילדים משולבים בכיתות האם באופן מלא, ולא ילדים עם לקויות למידה – ילדים עם תסמונת דאון, אוטיזם, פיגור, משולבים במאה אחוז. בכיתה זה מודל היום מה שנקרא רשת אינקלו. אם לא עשיתם את זה עדיין - -
- - אני ממליץ על סיור בבתי הספר המכילים אצל עדי אלטשולר הנפלאה ובעבודה הזו.
עוד אמר שר החינוך, אני מצטט: תקציב החינוך הגבוה אי פעם. וואוו. קודם כול, זה תמיד נכון בשנים האחרונות. תקציב החינוך ב-2022 היה 73 מיליארד שקלים, ושוב, רק הטייס האוטומטי שלו, מדינת ישראל גדלה ב-2% כל שנה.
אז תקשיב, חבר הכנסת שירי, רק כדי לעמוד בגידול הטבעי של האוכלוסייה, תקציב החינוך צריך לגדול ב-1.46 מיליארד. כדי לגדול בהסכמים הוא צריך בין שלושה לארבעה מיליארד. ההסכם האחרון אפילו יותר. כלומר, זה שהתקציב הוא הגדול ביותר אי פעם זה יהיה נכון בכל שנה, כנראה, בשנים הקרובות. אבל אני רוצה לומר פה משהו קשה שלא נוגע רק אליך, השר ביטון, או השר קיש. בתקציב החינוך ב-20 השנים האחרונות יש גידול עצום, למעלה מהכפלה, ואין תוצאות. זו האמת. אין תוצאות, חברים. תקציב החינוך הוכפל. אם יש מישהי שפעלה לטובת העניין הזה בשנה וחצי שהיא הייתה בתפקיד זו השרה שאשא ביטון. אני מאחל לה שבלי השאשא, השר ביטון ימשיך לקדם את הדברים האלה.
חברים יקרים, יש תקציבים, אין תוצאות. זה מצבנו בחינוך. יותר מזה, אנחנו נכשלים בצמצום פערים, אנחנו נכשלים בקידום מצוינות, עוד שנייה נגיע לעוד כמה דברים. אז אין תוצאות.
אמר השר קיש בצדק – השפעות הקורונה. אז בואו אני אגיד לכם. לפני זמנה של השרה שאשא ביטון, אני לא אזכיר את שמם, אבל היו פה שרי חינוך שסגרו את מערכת החינוך באופן נפשע בתקופת הקורונה בצורה טוטלית ומיותרת - -
- - לשמירה על מערכת החינוך. בפועל את הנזקים של הסגירה המיותרת הזו תלמידי ישראל משלמים עד היום, בעיקר בבריאותם הרגשית, הנפשית. אז כן, יש לכם אתגר גדול. אני חייב לומר לזכות אגף א' לילדים ונוער בסיכון, בעזרת תקציבים שהשרה שאשא ביטון העבירה, הנושא הנפשי התקדם יפה, אבל האתגר הוא מאוד מאוד גדול וזה לפתחכם, השר ביטון, כי האמת היא שהמצב הרגשי-נפשי בכל המגזרים הוא חמור.
אני אומר פה עוד משהו על נשירה, כבר דיברתי על זה כאן אז אני אומר את זה בקצרה. הנשירה הגלויה בישראל, הגלויה, במצב מצוין. האומדנים הם בין 0.5% ל-1%. יש בזה נתונים די מדויקים יחסית. לעומת זאת, הנשירה הסמויה, מעצם שמה היא סמויה. כלומר, גם כשממפים אותה, ויש היום מיפוי מאוד יפה במשרד החינוך, היא לא ממופה באופן מלא. יש הרבה מאוד פערים בנושא הזה. הנושא של תקצוב יועצות חינוכיות, פסיכולוגיות והטיפול הפארה-רפואי בעיניי הוא מוקד מאוד מאוד גדול.
הזכיר השר קיש שת"פ עם צה"ל, וגם כאן אני מברך. כי אמר השר קיש, אנחנו נשפר, נגדיל את שיתוף הפעולה עם צה"ל ונגדיר את כל נושא הגיוס גם בכמות וגם האיכות כדבר משמעותי. וכאן אני אומר, אני לא מתבייש לומר - - -
הלוואי. כי האמת היא שיש אתגר לא קטן בגיוס לצה"ל, בעיקר בגיוס ליחידות קרביות, גם אם צה"ל, במחילה, מכחיש את זה. ובואו נראה את השר קיש והשר ביטון, כמו שגם אני פעלתי – ואני יודע שאתה לא מתנגד לזה, אבל אתה יודע, לך יש מגבלות פוליטיות שלי אין – כן, בואו נגדיל את כמות החרדים שמתגייסים לצה"ל, בואו נקטין, לא רק אצל חרדים, את כמות הפטורים הנפשיים שיש היום שבגללם לא מתגייסים לצה"ל. הייתה לי הזכות לפתוח בצד האזרחי את הפלוגות החרדיות בחץ בצנחנים ותומר בגבעתי. בואו נפתח פלוגות גם בגולני, בואו נפתח בשריון. יש לזה מקום. האוכלוסייה החרדית גדלה ב-4% בשנה. בלעדיה הגיוס האיכותי לצה"ל הוא חסר. ולכן, זה אפשרי, השר ביטון. תציבו את זה כמטרה, תציבו את זה אתם כדבר שמדבר אל הציבור. אפשר להיות היום חרדי בצורה מכובדת בצה"ל ואפשר להגדיל את הגיוס האיכותי לצה"ל לא רק בחברה החרדית, אבל גם.
ראיתי שהשר קיש דיבר על פתיחת אזורי רישום. מבורך. אני מציע לו לפנות לשר ניר ברקת, שר הכלכלה, שהייתה לי הזכות לשרת איתו בתקופתו כראש העיר ירושלים. ירושלים היא אחת הערים הבודדות בישראל שפתחה את אזורי הרישום, לצערי רק במערב ירושלים באופן מלא - -
- - אבל יש עוד, נכון. וכאן, אני אומר כאן, פתיחת אזורי רישום, מבחינתי – מלאה, תחרות מלאה. כמו שקורה אצלכם, השר ביטון, בישיבות הקטנות, כמו שלא קורה אצלכם בסמינרים. אבל זה לא רק אצלכם, זה לא רק בציבור החרדי.
אוקיי. ולכן אני אומר כאן, פתיחת אזורי רישום חייבת לבוא עם סיוע מהותי ואיכותי לבתי ספר מתקשים.
עכשיו אני אומר משהו שלצערי הרב עדיין לא חלחל. הצהיר השר קיש, ואני מברך על כך שוב, שרשויות חזקות יוכלו לבנות בעצמן. מה זה אומר? אז בואו נסביר. יש בישראל פער מוכחש שעדיין לא הושם על השולחן – הייתה לי הזכות להציף אותו לפני שנה בוועדת החינוך ועדיין האוצר לא מכיר בו – מינוס 17,000 כיתות במדינות ישראל.
וגם התקציב פר כיתה עדיין מתוקצב במיליון וקצת, כשהעלות האמיתית היא 1.4 מיליון. כלומר, חסרים בתקציב המדינה 22 מיליארד שקלים לצמצום הפער של כיתות הלימוד. ואם הפער הזה לא יטופל, היום תוכנית החומש של בינוי כיתות היא רק 17,000 כיתות. זה אומר שבעצם יש לנו כנגד כל כיתה שנבנית כיתה חסרה, וגם אלה שנבנות נבנות בחסר של 40%. האמירה שרשויות חזקות יבנו על חשבונן והמדינה תחזיר להן היא בסך הכול דחיית תשלומים, היא צ'ק דחוי. כי הרי מישהו בסוף צריך לממן את זה, זה אותו אוצר. ולכן אני קורא לכם לעשות תוכנית חומש לבינוי כיתות לימוד. זה טוב לתשתיות, זה נכון לתקציב המדינה, כל המגזרים ירוויחו מזה.
אני צריך לסיים, אז אני אומר כאן ששתי נקודות עיקריות היו חסרות לי בתוכנית. האחת, צוותי החינוך. חסרים בישראל אלפי מורים, אלפי סייעות. אני פוגש מנהלי בתי ספר, הם אומרים לי: קינלי, נכון, הצלחנו לאייש את תפקיד מנהל בית הספר, אבל בכמות, לא באיכות. ואין מנוס גם מהסכם עם ארגון המורים, כמו שאנחנו סגרנו עם הסתדרות המורים, כולל שינויים מבורכים שהתחלנו אותם בנושא קביעות, בנושא תחרות, בנושא חוזים אישיים, בנושאים נוספים. ונושא החופש למנהלים שהשרה שאשא ביטון קידמה. הנושא הזה דורש סיוע לחלשים, הכנסת רשתות חינוך חזקות יותר, יחס לאחר.
לא הספקתי לדבר על איך מקדמים את המגזרים שהיום אולי מקבלים פחות, גם נותנים פחות, גם משיגים פחות. זה אפשרי. שיהיה לכם בהצלחה.
1,287 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.