קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום, כבוד השר, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להקדיש את דבריי הערב למאות אלפי האנשים שבחרו היום להגיע לכנסת ולמחות על ההתנהלות של הממשלה הנוכחית. זאת התנהלות שמדאיגה בעיניהם ובטח בעינינו.
ממשלה שהבטיחה לנו בקמפיין הבחירות להיות ממשלת ימין על מלא ולהביא ביטחון ושקט, מביאה בדיוק את ההפך – מחזירה אותנו למציאות ביטחונית רעועה, ונוקטת מדיניות רופסת אל מול חמאס.
ממשלה שהחזירה לנו את טפטופי הירי מרצועת עזה, ואפילו האויב מזהה את החולשה. רק לסבר את האוזניים, בחודשיים האחרונים היו כבר 27 שיגורים מעזה לתושבי שדרות והעוטף, וזה יותר מסך הטפטופים שהיו בקדנציה של הממשלה הקודמת. זו ממשלה שבה, לצערי, הטרור מרים את ראשו, כן, הטרור הרצחני. אירוע רודף אירוע, שישי רודף שישי, מטרמפיאדה לטרמפיאדה. והערב, לצערי, התבשרנו על אירוע רצחני נוסף בצומת ענאתא, אירוע שבו שילם בחייו לוחם מג"ב אסיל סואעד, יהי זכרו ברוך; עשרה נרצחים, 15 פצועים, ואני שואלת – מה יהיה?
ממשלה, גברתי, שאיבדה את הדרך, ובה שר המורשת סבור שהרפורמה המשפטית קודמת לאירועי הירי בדרום. ואם לצטט אותו בדיוק: "פרה-פרה, קודם נעביר את הרפורמה המשפטית".
כאשת צבא לשעבר אני מצטמררת מסדר העדיפויות הלאומי המעוות, יש לומר. זאת ממשלה שכולה דיבורים במקום מעשים. הצהרות לתקשורת ופופוליזם? בשפע. דברת וקשקשת? בלי סוף. ראינו איך אחרי הפיגוע הרצחני והמזעזע ביום שישי ברמות, מיהר השר לביטחון לאומי להצהיר בכלי התקשורת הצהרה: יש להיערך לחומת מגן 2. במקום לכנס קבינט מדיני-ביטחוני במוצ"ש זכינו בהודעה עם צאת השבת מראשי הקואליציה. למה נוגעת ההודעה, גברתי? לא לקבינט שמתכנס, לא לנושאי ביטחון, לא לביטחון עזה ותושבי הדרום, אלא לנבצרות ראש הממשלה.
תגידי לי את, גברתי היושבת-ראש, זאת לא טרללת? הם לא חיים במציאות מקבילה? אחיי הלוחמים יואב גלנט, אבי דיכטר, אסיר ציון לשעבר, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין – איפה קולכם? למה הוא לא נשמע?
שיא השיאים, גברתי, היה הבוקר: הבוקר היה קשה מנשוא בוועדת חוקה, חוק ומשפט. אני חושבת שזה אחד הימים העצובים ביותר שידעה הכנסת. בהובלתו של שר המשפטים יריב לוין ושל חבר הכנסת שמחה רוטמן ממשלת ישראל דוהרת מהר מהר ללא מעצורים לחוקק את חוק השפיטה ובכך להרוס את הדמוקרטיה, לפגוע אנושות במערכת המשפט ולגרום לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים.
אני כל כך גאה, גברתי, במאות אלפי האנשים אשר הגיעו היום לירושלים. ויתרו על יום עבודה, הבינו את גודל השעה ואת ההשלכות של היום שאחרי. ומה יהיה לנו ביום שאחרי? ביום שאחרי מדינת ישראל כבר לא תיראה אותו הדבר; ביום שאחרי יתערערו האיזונים והבלמים שעליהם מושתתת הדמוקרטיה הישראלית, ובפועל יינתן משקל מכריע לרשות אחת, והיא הממשלה. מדובר במתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם. מדובר במתכון בטוח לפגיעה במינהל תקין;
ביום שאחרי לא תהיה לנו יותר הגנה על זכויות אדם, כפי שראוי ליתן לאזרחים במדינה דמוקרטית; ביום שאחרי האזרחים יהיו חשופים לפגיעות מהמערכת השלטונית, והרשות השופטת לא תהיה שם כדי להושיע; ביום שאחרי תהיה פגיעה בזכויות נשים. למרות שנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה, הן עדיין נחשבות למיעוט, הן עדיין סובלות מתת-ייצוג, הן עדיין חשופות יותר לפגיעה. האבסורד הגדול ביותר הוא יוזמות החקיקה שידירו נשים מהמרחב הציבורי, למשל במסגרת עיגון חוק שמאפשר הפרדה מגדרית, שלא לומר הדרה בחסות החוק. וחמור יותר הוא שבג"ץ, גברתי, לא יהיה שם להגן עליהן.
לא עובר יום מבלי שאנחנו מתבשרים על יוזמה של הקואליציה שתעמיק את הפגיעה בנשים. הדוגמה העדכנית רק מיום חמישי האחרון היא שינוי הסטטוס-קוו בכותל; ביום שאחרי, גברתי, יפגעו אנושות בזכויות הלהט"ב, ואנחנו נחזור לתקופה חשוכה; ביום שאחרי הוועדה לבחירת שופטים תשנה את פניה, ותהפוך מוועדה מקצועית לוועדה פוליטית, ובכך תעניק לקואליציה שליטה מוחלטת בבחירת שופטים; ביום שאחרי כבר לא תהיה ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, והממשלה תוכל לחוקק כל חוק שעולה על רוחה;
הכי עצוב בעיניי, גברתי, הוא שביום שאחרי ייפגע הרעיון הציוני שכולנו גדלנו עליו: לא עוד שוויון בנטל, לא עוד שוויון בשירות בצבא, לא בתעסוקה, או כפי שגפני אמר מפורשות: חצי העם ישרת, וחצי מהעם ילמד תורה. האם זה מה שאנחנו רוצים, ממשלת ישראל? הצביעות של הקואליציה חוצה כל גבול. כשאני שומעת את חברי הקואליציה יוצאים עם הצהרות לתקשורת ומברכים את הצעת הנשיא לפשרה ברגע אחד, ורגע אחרי ממשיכים בוועדות בבליץ דורסני, ברור לי שאין כאן שום כנות של כוונות. המטרה מקדשת את האמצעי. דוהרים קדימה.
אני רוצה לסיים בדבריו החשובים של איש חכם כדי להציב רמזור אדום בפני כולנו: "אני מאמין שקיומה של מערכת משפט חזקה ועצמאית היא זאת שמאפשרת את קיומן של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. אבל אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת, שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת חזקה ועצמאית משפטית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין מדינות שיש בהן זכויות על הנייר לבין מדינות שיש בהן זכויות בפועל, ההבדל הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. וזאת הסיבה שאני אמשיך לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית". מי אמר?
יפה מאוד, חבריי. את הדברים האלה אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשנת 2012.
בואו נפנה כולנו, חבריי, לראש הממשלה של כולנו – תעצור כבר את המהלך להרס הדמוקרטיה. אסור להגיע לנקודת האל-חזור. היא קרובה כעת יותר מתמיד. לנו אין ארץ אחרת. תודה רבה.
801 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.