קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אני אפתח דווקא בכמה מחאות, התארגנויות שהייתי בהן ביום ראשון ואתמול, יום שני, שמאוד ריגשו אותי, וצריך דווקא לספר עליהן ולהדהד אותן. האחת – ביום ראשון בבוקר הגעתי למחאת העיתונאים והעיתונאיות, וראיתי מפגן סולידרית שריגש אותי. לא היו שם רק אנשי תאגיד "כאן", שחרב מונחת על צווארם בגלל הצורך לשלוט בכל מדיה שתצא ולהצליף בכל מסר, שלא יהיה מדויק. אבל היו שם עיתונאים גם מהחברות המסחריות, עיתונאיות שאמרו ממש על במת האירוע: אסור שכל התקשורת בישראל תישלט רק על ידי בעלי הון. בתור ערוץ מסחרי אנחנו אומרות ואומרים את זה. ובסופו של דבר אני רוצה להגיד שכנראה מכל מה שקורה פה גם יוצאת סולידריות גדולה, וצריך גם עליה לברך.
לאחר מכן המשכתי למחאת התלמידים והתלמידות, ולא ידעתי מה אראה שם. אה, אני רואה שלאבי מעוז מפריע שאני אומרת גם תלמידות. אני מבינה. זה פרוגרסיבי לך ש-50% מהאוכלוסייה הם נשים, נערות, ילדות. זה מפריע לו שאמרתי תלמידים ותלמידות. אוי אוי אוי, כמה אנחנו מסוכנים פה, הא? מסוכנות, סליחה.
רגע, לא, לא, יו"ר הישיבה, אז לעוד אנשים אצלכם זה מפריע שאומרים גם זכר וגם נקבה? כל כך כל כך מטריד?
לא יכולים לשמוע תלמידים ותלמידות כאיזה משהו שהוא מוקצה. אתם יודעים מה? כנראה שכולכם ככה.
אלפי תלמידים ותלמידות זועקים על הדמוקרטיה. זה לא מעניין אתכם. או שחלילה גם לא ידעו אזרחות מהי - -
- - שחלילה לא ידעו חשיבה ביקורתית מהי. גם זה מפריע לכם. אבל ביום שני – היום זה כבר שלישי, אני שוכחת - - -
צריך להסכים שהדבר הזה קצת מטורלל, אבל. הטרלול הפרוגרסיבי, יש לו גם.
מחוץ לכנסת, מחאה נוספת שריגשה אותי – תלמידי ותלמידות המכינות הקדם-צבאיות, כ-800 מהם הגיעו באוטובוסים, מבינים את תפקידם רגע לפני שירות צבאי למען המולדת, לא פחות מהשירות שעתיד להיות להם - -
- - מבינים ומבינות את תפקידם ההיסטורי במקום הזה לעומת כל מי שפה נזעקים מהמילה תלמידות. תודה.
308 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.