קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חברים יקרים, השעה 04:45. בוקר טוב לכם. תהיתי מה לא נאמר בחודשיים האחרונים שראוי לו להיאמר ממש עכשיו, עם עלות השחר. המחשבות שלי נודדות לכל מיני כיוונים, אבל אני חושבת, מה יקרה כשהממשלה הזאת תוציא את ימיה, כשהיא תסיים את הקדנציה וכשבאופן טבעי תסתכל לאחור ותשאל מה ההישגים שלה, מה היא עשתה כדי לשפר את איכות החיים של כל אזרח במדינה, מה היא עשתה כדי להוות דוגמה אישית, כדי לייצר מודל של מנהיגות לצעירים ובכלל עבור אזרחי מדינת ישראל. פשפשתי ומצאתי בעיקר סיבות להתבייש בהן. בעיקר – קודם כול בתצורה, באופן שהממשלה הזאת הוקמה. אנחנו רואים את העובדה שבמשרד החינוך – גברתי, את היית שרת החינוך עד לא מזמן – כמה, חמישה שרי חינוך?
שישה שרים? הפסקתי לספור בחמישה. שישה שרי חינוך שכל אחד תפס נתח, חלק אחר. כאילו משרד החינוך כבר מראש לא היה מורכב ומאתגר, וכאילו העובדה שיש ממש הרבה מאוד תלמידים שבכלל לא עוברים את התכנים או את התפיסה של מערכת חינוך אחת גדולה, אז היה צריך עוד לפצל ועוד לפרק. מי מסתכל על התמונה השלמה ואומר: לשם צריך ללכת, אלה המיומנויות, אלה הכישורים? היו בינינו לא מעט שיחות על התוויית מיומנויות וכלים ודרכים להתמודדות עם אתגרי המחר בשוק העבודה מול מה אני צריכה בפועל לתת לצעיר ולצעירה כשהם מסיימים את השירות הצבאי שלהם או מגיעים לשוק העבודה. ראינו שהפער עצום. עכשיו, קחי את הפיצול הזה לחמישה או שישה שרים ותביני את המשמעות.
אני מסתכלת על תפקיד שר הביטחון – שלושה שרים. אם אני לוקחת את שר הביטחון ולוקחת שר להתיישבות ושר למג"ב, זה שלושה שרים. ואם אנחנו עוברים עוד ועוד ועוד – רק היום, לפני כמה שעות, אושר פה גם פיצול משרד העבודה, ועוד לא נכנסנו למהות, לא נכנסנו לתכנים.
אני מסתכלת ואני שואלת מיהו המבוגר האחראי שמסתכל על תפקודה של מערכת כך שהיא תוכל לתת את הפתרונות הטובים ביותר לאזרחי המדינה כפי שמגיע להם. לצערי, אין כזה. תודה לך.
306 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.