קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. אני רוצה לומר לכם – איפה יושב-ראש הקואליציה? אה, הינה, הוא כאן. אני רוצה לומר לכם – כי אני מאוד אוהב את ועדת הכספים. הייתי מרכז הקואליציה בוועדה, עכשיו אני מרכז האופוזיציה, אז אני מכיר את הוועדה משני צידי המתרס, והיא מעניינת, מרתקת ובדרך כלל מאוד מאוד מקצועית.
כך היה גם אתמול – ניהלנו דיון מעמיק ומקצועי על הפרדת חברת כאל מבנק דיסקונט, מהלך שנועד להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, בהמשך לרפורמה שנעשתה בשנת 2016, וכמובן לסייע במאבק ביוקר המחיה. באמת, היה דיון למופת. ואז הגיע לאולם הוועדה סגן יושב-ראש הכנסת, בכיר בקואליציה, והתחיל להלך אימים על הנהלת הבנק. ומדוע? רק כי מנכ"ל הבנק השתתף במחאה נגד הכוונה של הממשלה לבצע הפיכה משטרית.
עכשיו תראו, אפשר להתנגד להפיכה ואפשר לתמוך ברפורמה. בעיניי זה חשוב שהקהילה העסקית משמיעה קול מחאה, כי למהלך ההרסני של שר המשפטים יהיו השלכות חמורות מאוד על כלכלת ישראל, על מצב המשק וכמובן גם על הכספים והחסכונות של כולנו. אבל גם אם לא מסכימים, לא יכול להיות שמאיימים על הבנק במהלך הדיון על ליבת הפעילות של הבנק רק בשל הבעת עמדה של המנכ"ל כאזרח. הוא לא הפגין עם דגל של בנק דיסקונט או עם השלט של בנק דיסקונט, הוא בא כאזרח כי זו זכותו הדמוקרטית.
זה נראה רע, זה פסול, זה מסוכן. המקארתיזם מעולם לא קיבל במה גדולה יותר במדינת ישראל, ואני אומר את זה בצער רב. זה מדרון חלקלק לדיקטטורה שלטונית, לדיקטטורה מחשבתית, ובאופן לא מפתיע אנחנו רואים ניצנים של הדבר הזה עוד בטרם אישור הרפורמה בכנסת.
אני רוצה לומר לכם, חברי הקואליציה, חברי הממשלה, זה לא יעזור לכם. אתם לא תצליחו לדכא את המחאה. אתם לא יכולים לכופף את חוקי הכלכלה. אתם לא תשתיקו אותנו. עכשיו השעה 04:16, אחרי שעות רבות בוועדות הכנסת, במליאת הכנסת, ואני אומר בשם כל סיעות האופוזיציה: אנחנו נהיה כאן כמה שצריך, לילות כימים. לא נוותר, כי הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה. תודה רבה.
313 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.