קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברותיי וחבריי, נסכם אם כן את הדברים. ככה, אנחנו לקראת בוקר אחרי לילה ארוך. שיפורים במערכת המשפט – כן. חבלה בעצמאות השופטים – לא. הגברת הייצוג של נשים, ערבים, מזרחים, צעירים, בני פריפריה, קיבוצניקים במערכת המשפט – כן. פגיעה בעצמאות השופטים – עד כאן. הגברת האמון במערכת – בוודאי. קרע בעם – השתגעתם.
על מה אתם, על מה אנחנו, מסכנים את חוסן האומה בתקופה כל כך רגישה? על מה אתם, אנחנו, מכלים את משאבי הזמן היקרים של בית הנבחרים שלנו? על שום מה אינכם קשובים לתביעה המוצדקת, החכמה והיעילה? הרפו מהחקיקה ההרסנית. דינם של החוקים שאתם מקדמים בחדווה חסרת בינה הוא אחת משתיים: להביא כליה בייסורים על הדמוקרטיה שלנו או להתבטל בהקדם האפשרי. אני מאמין, חבריי וחברותיי אשר בקואליציה, שאינכם רוצים לא בכך ולא בכך.
דרך סבירה אחת עומדת בפני הממשלה: לעצור את הדהירה לכריתת הענף שעליו אנחנו מקימים את הבית המשותף ולחתור לקידום מערכת המשפט בהידברות ובחתירת אמת להסכמות. במקום לאיום על שופטים, במקום לפטר יועצים משפטיים, במקום לבדוק פרקליטי מדינה, במקום להטריד תובעים, במקום לשבש את פעולתם של חוקרים, במקום לגדף, להקטין ולהחליש את שומרי הזכויות הבסיסיות של כל אחד מאיתנו ושל כולנו ביחד – חובתנו להרכין בפניהם ראש ולנהוג כמו כל שחקן כדורסל או כדורגל הגונים; להכיר בכך שהשופט אינו מלאך וגם הוא יכול לטעות, אבל הוא מי שנקבע על ידינו לחרוץ דין ולהורות על הדרך הצודקת. אין שיטה אחרת שניתן לקבל.
כזכור, הדמוקרטיה הישראלית הינה משטר שמהווה שילוב חכם בין שלטון העם, שמגולם בכנסת ובממשלה הנבחרות, לבין זכויות העם שמוגנות במדינת ישראל על ידי שומרי הסף ובראשם שופטים נבחרים; שופטים מעולים, שלצערנו מוצאים את עצמם כעת נרדפים בעזות מצח על ידי שלטון מבוהל ומרוגז. מערכת המשפט היא המגן הסטטוטורי הכמעט-יחיד על זכויות העם, בנותיו ובניו. נחזור ונזכיר, הכנסת היא שבחרה לא לחוקק חוקה. נשוב ונציין, אין לנו בית עליון מאזן, אין לנו נשיאים עם זכות וטו ולא מגן עלינו בית משפט בין-לאומי. ולכן אני מביע כאן – –
– – יחד עם חבריי את רחשי ליבם של מיליוני ישראלים וישראליות המסורים לקיומה של המדינה, לביטחונה, ליציבות כלכלתה ולחברתה הצודקת, ואומר לכם בשמם – –
– – לעולם לא תצעדי לבד, מערכת המשפט הישראלית, זו המקצועית, זו האמיצה, זו העצמאית. תודה.
356 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.