קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. לפני שאני מתחילה אני חייבת הערה. אנחנו יכולים פה לא להסכים על דברים ויש לנו דעות שונות, אבל יש אנשים שאי-אפשר לזלזל בהם. אי-אפשר לזלזל בסגן ראש המוסד שהקדיש את כל חייו למען המדינה. זה משהו שהוא בכלל לא ניתן לוויכוח. אוקיי. כולנו יכולים להסכים שהוא הקדיש את חייו למען ביטחון המדינה ולמען מדינת ישראל. ולכן הייתי מצפה שיתייחסו אליו בצורה אחרת.
אני רוצה לדבר על שבת. אני רוצה לדבר על שבת ישראלית. בעקבות האירועים של היממה האחרונה – כן תקצוב, לא תקצוב למיזם של שבת ישראלית, יצא לי לחשוב על השבתות שלי, על השבתות שלנו, כשעוד היינו משפחה צעירה, עם ילד צעיר, ועבדנו קשה. עבדנו קשה, ועדיין עובדים קשה כל השבוע, כדי לפרנס ולדאוג כלכלית ולדאוג לפרנסת הבית. במקביל גם למדתי וגם התנדבתי וגם ניהלתי בית, והטירוף של החיים כמו של כולם – לא רק שלי.
אבל בשבת, סוף-סוף מנוחה, יכולתי להיות עם המשפחה. אז נסענו לטבע ולשמורות, ערכנו פיקניקים על גבעות וגם על שפת הים, ביקרנו בתיאטרון ואכלנו על אם הדרך או במסעדה חדשה, ישנו באוהלים, ביקרנו משפחה וחברים, לפעמים גם בילינו בבריכה הבאר-שבעית שלנו. וגם היום, כשהילד גדול ועצמאי, השבת שלנו לפעמים כוללת מסעדה בצוהריים, ואפילו יש לי טקס קבוע שפעם ב- אני הולכת עם אבא שלי ביום שבת בצוהריים לסרט, ולפעמים סתם לישון, לנוח מול סדרה טובה בנטפליקס. מעולם לא הרגשתי שאני פוגעת במישהו או בשבת שלו, בדיוק כמו שחבריי הטובים ביותר אינם פוגעים בי בשמירת השבת שלהם. הרצון שלכם לשנות סדרי עולם, להפוך את שמירת השבת לציבורית ומחייבת, עושה בדיוק את ההפך ממה שכנראה הייתם רוצים ואמורים להשיג – מרחיק, מקומם ובעיקר מפלג. מדינת ישראל נוהגת כמעט כולה בחוקי השבת – אין תחבורה, אין שירותים ורוב העסקים סגורים. לכן את המעט שעוד פתוח ועומד לרשותו של הציבור החילוני השאירו ואל תיגעו.
לכל אחד השבת שלו. אני מאוד מכבדת את שלכם. אנא, כבדו את שלי. אל תיקחו ממני את השבת הישראלית שלי. תודה.
311 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.