קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש – גפני, למה אתה עצבני? למה? תירגע. מאז כמה שעות אני רואה אותך – – –
עכשיו, אני שואל למה נופל בחלקי להיות שר תורן בזמן שיש חקיקה שקשורה אליכם.
כן. לא משנה, עכשיו אני אעביר איתך כמה דקות טובות עד שהחברים שלי יהיו מאורגנים להצבעה. אני בא לשתף, גם – – –
חברים, היום זה יום מעניין. יש תחושת סיפוק אצל חברים רבים בכנסת על זה שהאופוזיציה הצליחה לגבור על הקואליציה ולהעביר הצעת חוק. הגענו לימים שהדברים התחלפו – ימין מצביע שמאל, ושמאל מצביע ימין. ערכים בצד, והפוליטיקה שולטת בצורה שלא חלמתי לראות מראה כזה, לראות חברים עם ניגוד של אג'נדה פוליטית מהקצה לקצה חוגגים הישג פוליטי כדי להביך את הקואליציה ואת הממשלה. אני חייב להודות, יש הרבה חקיקה, כולל החקיקה של היום, שאני אישית מתנגד אליה. זה ברור, זה מנוגד לאג'נדה האישית שלי. אבל מה לעשות, הכניסו אותנו למשחק פוליטי – במיוחד האופוזיציה, ובראשה הליכוד וסמוטריץ' – משחק פוליטי שבו הם מצליחים להכתיב את כללי המשחק. אבל אנחנו נבחרנו למשכן הזה ומסתכלים על התמונה בכללותה, ולפעמים אנחנו חייבים להתקדם ולאכול גם צפרדעים.
התמונה בכללותה היא שהאלטרנטיבה מאוד מפחידה ומפלצתית, לקואליציה הקיימת, ואנחנו נצטרך לתת דין וחשבון גם בעתיד לכל מה שאנחנו עושים. אני מודה שגם אני הייתי שותף להצבעות בניגוד למצפוני וגם אכלתי את הלב. אבל עשיתי את זה כי אנחנו כאן עוסקים בפוליטיקה ומסתכלים על התמונה באופן כללי. אנחנו לא באנו להגיד ולהתפאר בסיסמאות; באנו לספק עשייה והישגים. עשייה והישגים זה סוגיה שמצריכה זמן ויציבות. לשם כך – נכון שזה קשה בשנה האחרונה; אנחנו הקמנו, עם כל המורכבות שבדבר, קואליציה שמורכבת ממפלגות מכל הקשת הפוליטית. אנחנו צריכים את הזמן כדי לייצב את המערכת שיהיה טוב לכולם, ונתחיל לראות את התוצאות.
אני שומע את זה בכל מקום: אני שומע את זה גם בחברה הערבית שממנה אני בא; אני שומע את זה ברחוב בבתי הקפה. אנשים שחלקם אפילו לא תמכו בנו בבחירות כחברי קואליציה מפצירים בנו להמשיך עם הממשלה הזאת. אני שומע את זה כל יום מערבים ומיהודים שונים: תחזיקו מעמד, תחזיקו מעמד. כי כשאומרים את המשפט הזה, "תחזיקו מעמד", הם משווים את 12 השנים שקדמו, ממשלות ההסתה למיניהן, והם מסתכלים – מה מחכה לנו, איזה ממשלות מפלצתיות מחכות לנו. כשאנחנו מסתכלים על התמונה בכללותה אנחנו חייבים לקבל את ההחלטה. כאן גדולתו של פוליטיקאי. אנחנו בבית הזה – נכון שלכל אחד יש תפיסה ערכית משלו, ויש לו "אני מאמין", אבל יש גם חשיבה פרקטית של מה יש לי להגיד על האלטרנטיבה שמחכה לי בפינה. לשם כך, עם כל הקושי בהצבעות, עם כל השמחה של המנצחים בהפלת חקיקה, אני אומר לכם: תירגעו, תירגעו, תירגעו. החיים הם הרבה יותר מניצחון ומלהשלות את עצמי.
ההצבעה השנייה – כמובן, אנחנו נמצאים בה היום. שמעתי את החברים מתארים אותה בכל מיני הגדרות. היטיב לעשות את זה חבר הכנסת דוד ביטן. אמר: תרגיל מסריח. אני הייתי חבר כנסת שבע שנים בספסלי האופוזיציה. אתה יודע איזה דגים מסריחים האכלתם אותנו? את כל התרגילים המסריחים בפוליטיקה למדתי מכם וראיתי מכם. אנחנו כאן מביאים עכשיו – – –
(אומר בערבית: אתה אומר שעוד בדרך יותר ממה שעבר.) תן לי לתרגם. חברים, נאמר לי כאן: תירגע, הבאות הן הרבה יותר מאשר אלו שהלכו, שעברו. חברים, אנחנו מביאים כאן אישור של שר שאני מכיר אותו באופן אישי, גם עבדתי איתו בהרבה צמתים. גפני הוא שר טוב, הוא בן אדם טוב, הוא בן אדם חכם, עם ראש על הכתפיים. הוא חושב לא כמוך, אני לא נכנס לוויכוח, חס וחלילה, אבל מדובר בבן אדם משכמו ומעלה. אתם מנסים לעשות פיליבסטר, מנסים להעתיק את ההצלחה שהייתה לכם בחוק הקודם. אני חושב שהיציבות הממשלתית היא אינטרס – – –
מי שעבר במסדרונות שאני עברתי – – –
אני לא מתאמץ. אני שר תורן, ותפקידי לנסות להסביר לכם שאתם טועים.
חברים, אני מציין את הפיליבסטר שאתם מנסים לעשות. כולה הצעת חוק שאנחנו מנסים לחזק את הממשלה ולייצב אותה, ובעיניכם זה תרגיל מסריח. אני שומע את הדברים האלה מפיו של חברי ביטן ואני צוחק, כי המרורים והתרגילים המסריחים שעברנו בשנים שהיינו באופוזיציה – אפשר לכתוב עליהם ספרים ולהגיד רבות.
חברים, אני רוצה להרגיע אתכם. סליחה, אני אשתה כוס מים.
אני מה זה רגוע. אני רוצה להרגיע אתכם ולהגיד את הבשורה שאתם לא אוהבים לשמוע: הממשלה הזאת תחזיק מעמד, והיא יציבה הרבה יותר מכל פנטזיה שאתם מתארים לעצמכם. אסמע ממני, חבר הכנסת עבאס, אני אומר להם שהממשלה הזאת יציבה ותחזיק מעמד הרבה מעבר לפנטזיות שלהם. אתה מאשר? הינה, אתה רואה? נתן לי את הסימן.
אנחנו, חברים, ממשיכים ונמשיך בעשייה, יש לנו תקציב מדינה שיאושר החודש בממשלה, נביא את זה לדיון כאן, ואני מאוד מאמין שנצליח להעביר אותו.
עוד לא התחילה ההצבעה, אתה לא צריך להצביע נגד.
לא, הצהרות נגד. תראה, חבר הכנסת שחאדה, עם האוכל – – –
שוואיה-שוואיה. (אומר בערבית: לאט-לאט, חראם עליך. אלוהים אדירים, הרי אתם ניצחתם רק בסיבוב אחד, מה יהיה?) חברים, חברים, אני רק אומר את הדברים האלה כדי שמבחינה פסיכולוגית תרגישו הכי נוח שיכול להיות. אנחנו עוד כאן, נשתדל להעביר חקיקה, נעביר את התקציב, ואנחנו נמשיך בדרכנו.
העבודה שאנחנו עשינו השנה במשרדי הממשלה – אני רוצה לנצל את הזמן ולדבר קצת על ההישגים ועל הדברים שנמצאים אצלי במשרד. שיתוף פעולה אזורי, משרד שאמרו שהוא משרד זוטר, אין בו מה לעשות, מיותר, חבל על הזמן. פתאום אנחנו באים למשרד, הכנסנו בו רוח חיים. אנחנו לא מספיקים – על כל הפרויקטים. על כל הפרויקטים, חבר הכנסת אקוניס, תשמע ממני. אתה, ברגע שתראה את ההישגים של המשרד, אתה תגיד: מה עשיתי כל הזמן? אנחנו נמצאים 24 שעות בעבודה, יש לנו אקטיביזם אזורי שכולל הרבה מדינות מהאזור, אם זה שיתופי פעולה, אם זה אנשים לאנשים, אם זה כנסים, אם זה קולות קוראים – דבר שלא היה כמותו קודם. וכשאני שואל במשרדים אחרים, אני רואה את הכמות של הקולות הקוראים שיוצאים –במשרד לאיכות הסביבה השבוע יצאו קולות קוראים של 185 מיליון שקל, חברים.
אני מוריד. הכספים מפחידים אותך. כשאתה רואה הישגים ואתה רואה עשייה אתה נלחץ.
לא, אני לא צועק, חיים. אני אומר שכשאתם רואים את המספרים ואת הסכומים שיצאו לפעולה וקולות קוראים בכמויות כאלה, אתם נלחצים. המשרד לאיכות הסביבה השבוע הוציא קולות קוראים של 185 מיליון שקל. מספרים שלא היו כדוגמתם.
קולות קוראים לכל הרשויות. אתה שומע מהם – – –
קול קורא יוצא לכולם. אבל אני רוצה להדגיש את הפעילות שקיימת בכל המשרדים. דבר כזה לא היה בעבר, משהו חדש קורה בשטח. שנתיים–שלוש היו לפני כן רק חסמים והצהרות ואי-ודאות וכלום. פתאום תוך שנה כל העולם נפתח, הקולות הקוראים יוצאים לדרך, הפעילות יוצאת לדרך ואתה מתחיל להרגיש את החיוך אצל האנשים. אני שואל את עצמי איפה אני נמצא, איפה היינו שנים על גבי שנים.
אני אתייחס לחברה שלי, שממנה אני בא, החברה הערבית. קחו את אלמנט הפשע שאיים עלינו כחברה ערבית. הפשע שהיה הגיע לממדים מפלצתיים, ירי והרג בכל מקום, חוסר ביטחון אישי. תסתכלו בשישה חודשים מה עשינו, התוכנית שהייתה בראשות סגן השר יואב סגלוביץ', של מאבק בפשיעה בחברה הערבית והנתונים שאנחנו רואים בשטח – הם לא מספיקים – כמות הנרצחים ירדה ל-50%, כמות הירי ירדה ל-50%. זה לא מעניין אתכם? נכון, אני רוצה לראות את זה אפס אחוז, אבל יש עובדות בשטח. האם זה לא הישג? האם זה לא הישג?
אתם מתפארים: הפלנו את החוק, את הממשלה; פוליטיקה. מתפארים על מה, על חוסר היציבות שהייתה כאן במשך עשר שנים? מתפארים על כך שפתאום אתם רואים את החיוך אצל האנשים בבתי קפה וברחוב? זה קשה לכם? זה קשה לכם לראות את זה? הפשיעה שאני מרגיש אותה ברחוב – – –
תראה, כשאני הזכרתי את הפשיעה בחברה הערבית שנכנסה לכל חור בחברה הערבית – זה דבר מרגש לראות שפתאום יש לילות בכפר קאסם שעוברים ואתה לא שומע ירי. זה באמת דבר חדש עבורי. זה לא מספיק, יש עדיין רציחות, יש. אבל זה דבר חדש. האם זה לא הישג? זה הישג. זה לא מספיק, אבל זה הישג.
לא, אני לא פותח פה, אנחנו ברגרסיה, בקו ירידה.
הסוגיה השנייה בחברה הערבית: עבאס מנסור, שבא והתעקש והצליח להשיג לחברה הערבית תוכנית חומש. אני נמצא בוועדת השרים לענייני תוכנית החומש ואני רואה איך הדברים מתחילים לזרום. אז לחבריי ולראשי הרשויות הערבים ששומעים אותנו: סבלנות, סבלנות, סבלנות. את כל ההישגים, את כל הדברים אתם תתחילו לראות בחודשים הקרובים. בית לא בונים במכה אחת. צריך לבנות את היסודות. אנחנו עברנו תהליך התכנון, תהליך החלוקה למשרדים, ועכשיו יצאנו בתהליך המכרזים והקולות הקוראים. ישנן הרבה תוכניות לראשי הערים. ראשי הערים היום, אולי שלושה או ארבעה מהחברה הערבית התקשרו אליי, חלקם באו לכנסת היום לוודא שהממשלה הזו תמשיך. חשוב לנו שהיא תמשיך. למה? כי יש לנו תהליכים שהתחלנו בהם, ואנחנו זקוקים לאלמנט הזמן.
לשם כך, חברים, בואו נסתכל על הדברים מהזווית החיובית. אם אני אסתכל על זה בפן השלילי ואשליך על כל הדברים, הכי קל – – –
לא, לממשלה יש הרבה הישגים, יש זמן להגיד אותם.
לא, לא, אני אגיד לך משהו. העניין שלממשלה בשנה – בעוד כמה ימים, עוד שבוע, אנחנו שנה. ב-13 ביוני אנחנו שנה. מרוב שיש הישגים אני צריך ימים על גבי ימים לעמוד כאן ולמנות את ההישגים האלה. כך בשירותי החוץ. פתאום יש שגרירים, פתאום אתה טס לחו"ל, יש מי שיקבל אותך. פתאום יש קונסולים. הכול היה תקוע. תקוע.
ג'ובים וג'ובות? זו מדינה שצריכה לתפקד.
בכל משרדי הממשלה אנחנו רואים את ההישגים. אנחנו רואים את ההישגים. אני רוצה לתת דוגמה פשוטה, אצלי במשרד, מה קורה. אצלי במשרד, חברים, יש פרויקט – מאז שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי קם, הוא קם על שני נדבכים, שני יסודות, שני פרויקטים. לפני 30 שנה, כשקם המשרד – שמעון פרס; פרויקט אחד – תעלת הימים. פרויקט תעלת הימים לחבר את עקבה לים המלח.
זה סיפור שצריך לכתוב עליו ספרים. שנייה, שנייה. תן לי, שוואיה-שוואיה.
בשם אדוני ובשם כל האנשים הטובים.
חבר הכנסת סובה, אני הולך להגיד דברים מעניינים. תקשיבו. המשרד לשיתוף פעולה אזורי קם על שתי רגליים.
חברים, נו. אתם שותפיי, עמיתיי, תנו לי קצת תשומת לב. מה קורה פה?
הוא קם על שתי רגליים. רגל אחת – פרויקט תעלת הימים, לחבר את אילת לים המלח. זה לפני 30 שנה. הפרויקט השני, פרויקט שער הירדן. אזור תעשייה – – –
תקשיב, יא זלמה. אסמע, אסמע, אסמע.
הפרויקט השני זה Free Zone בינינו לבין ירדן, פרויקט שער הירדן. אני נכנס למשרד. מה יש במשרד לעבוד? יש תעלת הימים ויש פרויקט שער הירדן. בינתיים, 30 שנה פול גז בניוטרל. רק כספים, יועצים, שום דבר לא זז. אני יושב עם האמירתים. אני מנסה להציע להם את פרויקט שער הירדן.
בזכות ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו.
לא, יש עוד דברים טובים שחבר הכנסת בנימין נתניהו – אני מודה, אני מודה.
אז תשמע. האמירתים אומרים לי – – –
האמירתים אומרים לי: שראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, הציע לנו את זה, הציע לנו את זה לפני ארבע שנים. למה זה תקוע במקום?
עשר שנים הפרויקט הזה תחת שרי ליכוד, תחת שרי ליכוד לאורך כל התקופה, עומד במקום. סוף-סוף, במהלך שנה אחת, אנחנו הולכים להוציא את הפרויקט הזה לפועל. אתם מתארים לעצמכם? עשר שנים שרי הליכוד היו במשרד הזה, והכול במקומו עומד. אנחנו הולכים להזיז את הפרויקט השנה.
אנשי עסקים ירדנים, אמירתים, ישראלים, הולכים להשקיע בפרויקט הזה מעבר – – –
חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מדבר על תחום האחריות שאצלי. אני ואתה מסכימים – צריך לסיים את הכיבוש ולגמור, ולהקים פתרון של שתי המדינות. זה חלום שלי. אבל (אומר בערבית: אבל אני לא יכול, לא עולה בידי, אז תן לי קודם כול – –)
(– – לדאוג לעצמנו.). שוואיה-שוואיה.
חברים, אני מדבר על המשרד שלי, ואני רוצה להתייחס להישגים האחרים שאני ראיתי ואני רואה במו עיניי. אני רוצה להתייחס לסוגיית ההוצאה לפועל, חברים. אחד ההישגים שאנחנו הולכים ומטפלים בהם, הישג שנוגע לשכבה סובלת, ענייה, בתוך המדינה, מוזנחת, שהוזנחה – – –
אנחנו עומדים למנות שר דתות. צריך לתת כבוד למעמד. שוואיה-שוואיה.
לא צריך? חברים, בארץ ישנם – – –
לא, לא. אני אגיד לך כמה דברים.
אתה יודע, חבר הכנסת גפני, שאתה אחד הח"כים המוערכים והאהודים, האהובים, המחובקים, בבית הזה, הן שמאלה והן ימינה והן מרכזה, כולם.
יש לי עוד כמה. חבר הכנסת אבו שחאדה, מה לך ולשר מתן כהנא?
חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני.
חבר הכנסת גפני, שחרר את חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת אבו שחאדה מהצבעה. מה זה קשור אליהם? שחרר אותם.
אז, תשמע, חבר הכנסת גפני – – –
חבר הכנסת גפני, אתם, יהדות התורה, דגל התורה, תקשיב, ואתם, ש"ס, שתי המפלגות השקופות, מפלגות השקופים, מפלגות שבאו מאוכלוסייה ענייה, בוכה, יעני אתם רוצים את העזרה. אני מסתכל, אנחנו יושבים בדיון בממשלה איך לעזור לחלשים, לאנשים מדגל התורה וש"ס, איך לעזור להם – – –
ואלכ, אסמע, יא זלאמה, שוואיה-שוואיה, אסמע. שב בשקט.
אני חשבתי שיהיה לכם תירוץ – זיקוקים. שירותים מול הזיקוקים.
גפני, אני רציתי להגיד לך סיפור מאוד מעניין, אבל אני קיבלתי הוראה לרדת בכדי לאפשר לך להצביע. אני מקווה שתינתן לי ההזדמנות להגיד לך דברים מאוד מעניינים שנעלמו מעיניך במשך שנים רבות, כשאתה היית בממשלה ואתה לא שירת את ציבור מצביעיך נכון. אני אגיד לך את זה.
אם כך, חברים, אני מבקש לתמוך בהודעת הממשלה על מינוי של השר מאיר כהנא לתפקיד. תודה.
2,167 מילים של עיסאווי פריג'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.