גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני לא אחזור על מה שהם אמרו, נראה שזה כבר משעמם אותך. אני מתזכר את החברים בנאומיי הקודמים על בימה מכובדת זו בעניין התנהלותו של אותו סגן השר כהנא, שרוצים להפוך אותו עכשיו לשר. אמרתי כאן בנאום האחרון בעניינו שהוא לא יהיה שר בזמן ההילולה של רשב"י. ניסו, אבל אמרתי לו: רשב"י לא רוצה אותך שתנהל שם את ההילולה, בכל אופן כמיניסטר. ואני אומר זאת שוב היום כשעומדים אנחנו שוב, והממשלה שוב רוצה להביא אותו, למנות אותו לשר, כשהמטרה היא בעצם "להגדיל כוחו", נקרא לזה כך, במשרד שעליו הוא ממונה.
ובשביל מה צריך להגדיל כוח של אדם שלקח את הכוח שניתן בידו כמעט בכל השנה האחרונה וניסה להרוס כל דבר שבקדושה? ניסה, ואני אומר שניסה, בגלל שגם את זה אמרנו כאן, ואני אומר את זה שוב: בעזרת השם הוא לא יצליח להעביר שום דבר מתוך כל התוכניות הרבות – גיור, כשרות, רבנים, כל מה שרק קשור לדת. המילה "רפורמה" מוציאה אותו, מעבירה אותו על דעתו; לעשות את השינוי, להפוך, לסדר, כאילו לסדר את שירותי הדת. יותר מזה, שמענו בשבוע האחרון שבהתחלה דיברו על כך – אני חושב שבמשרד האוצר דיברו על כך שרוצים לבטל את שירותי הדת בצורת מועצות דתיות, ובתחילה הוא התנגד, ולאחר מכן הוא יישר קו וקיים ישיבה ודן ביכולת או בצורה או בדרך לבטל את המועצות הדתיות ולהעביר אותן לתוך העיריות וכו' – שוב, במטוטלת שכל פעם הוא אומר וחוזר בו, כי אמרו לו כנראה, א. שזה מה שצריך לעשות, וב. שזו הדרך להרוס את שירותי הדת.
אני אומר לך, מר כהנא, אתה שכחת מאיפה באת. אתה עושה את כל מה שאתה עושה מתוך רצון להיות אדם בעל רפורמות או בעל יכולות שינוי, אבל תדע לך, הקדוש ברוך הוא לא ייתן לך לעשות את זה. אני לא אומר את זה סתם, כי אתה כאילו נמצא במשרד לשירותי דת, המשרד שאחראי לדת. במשרד הזה לא באים כדי להרוס את הדת, באים לחזק את הדת.
בסיום דבריי אקריא לך כמה שמות שרק אתה אולי תבין מה שאני מדבר ותבין מה שאתה בעצם עושה. תרשום את השמות האלה: אבי בטיטו, עמיחי סיבוני, יעל בן שלמה, בן ציון ארביב, אבי בלושטיין וליאור פרישמן. תבדוק על מה אני מדבר.
355 מילים של חיים ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.