קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשנה האחרונה אני נתקל בתופעה חדשה של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה שמנסים לסייע לשרים שלהם לקדם את מדיניות השר. מה שאני זוכר: בממשלות ימין זה לא בדיוק היה כך אלא היה יותר ניסיון לתקוע מקלות בגלגלים. ויש גם דוגמאות. למשל, חברת הכנסת זועבי ביקשה כסף לבתי החולים אך ורק בנצרת; חבר הכנסת ווליד טאהא ביקש כסף אך ורק לג'יסר א-זרקא.
עכשיו תארו לעצמכם שאנחנו בממשלת ימין וששר מהליכוד רוצה להעביר כסף לרשות חלשה מהפריפריה שראש הרשות בה מזוהה עם הליכוד. מה היה קורה אז? אני מניח ששומרי הסף היו מזדעקים: איך זה יכול להיות? מה אתה עושה פה? צריך קריטריונים; צריך שוויוניות; צריך פרמטרים, אקסלים, למ"ס; צריך לצרף עוד רשויות, אי-אפשר לתת רק לרשות אחת. היו כל מיני ניסוחים משפטיים, מכתבים למבקר המדינה, חושפי שחיתויות – מה לא היינו רואים פה אם זה היה שר מהליכוד שרוצה לעזור לראש רשות שגם מזוהה עם הליכוד? יש משפט שהשרים היום בממשלה הנוכחית לא מכירים לעומת השרים שלנו, שמכירים – מניעה משפטית. אצלנו השרים היו מכירים את זה בוקר וערב, את המשפט הזה. השרים היום לא מכירים בכלל את המונח הזה, מניעה משפטית.
כפי שפתחתי ואמרתי לגבי בתי החולים של חברת הכנסת זועבי: אני מברך על כל שקל שנכנס לבתי החולים בפריפריה. אבל אתה יודע, אדוני היושב-ראש, במהלך התקציב, כשאני נלחמתי והשגתי 10 מיליון שקלים לבתי חולים בפריפריה, אמרתי לאיזה בתי חולים אני רוצה, ממה שאני מכיר, לתת את הכסף: לבית חולים העמק בעפולה, שכולנו יודעים מה המצב שלו, סורוקה, פוריה, ברזילי, אסותא באשדוד – לכל בתי החולים, כמעט לכל בתי החולים בפריפריה. התנפלו עליי כל היועצים המשפטיים, ואמרו לי: מה פתאום, אתה לא יכול. אם אתה רוצה, זה ילך לכלל בתי החולים בפריפריה. אמרתי: בסדר גמור. הוספנו את כל בתי החולים, כולל שלושת בתי החולים הנצרתיים.
כולם קיבלו מ-10 המיליון שלי. אבל עכשיו, כשחברת הכנסת זועבי רוצה לתת אך ורק לשלושה בתי החולים בנצרת, איפה כל היועצים המשפטיים? למה שלא ייתנו גם לבית החולים העמק מ-25 המיליון, או לסורוקה או ברזילי או לנהריה? למה הם לא? גם המצב של בתי החולים האלה לא בסדר. ממני דרשו לתת לכולם. למה ממנה לא דורשים? למה האיפה ואיפה הזאת? צריך לחלק, כמו שביקשו ממני, לכלל בתי החולים בפריפריה, גם את הכסף שהובטח לה לכלל בתי החולים בפריפריה – ולא משנה באיזו עיר הם. תודה.
378 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.