קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברתי השרה, חברי הכנסת – אין חברות כנסת, רק חברים היום; אה, יש חברת כנסת אחת. שלום, חברת הכנסת דיסטל אטבריאן. כשאני עומד כאן, אדוני היושב-ראש, אני קרוע בתוך עצמי. מצד אחד אני רואה כאן את חברתי השרה להגנת הסביבה, ואני חושב שלממשלה הזו יש הישגים גדולים מאוד. חלק עצום מהם הם בתחום של הגנת הסביבה: חוק הפיקדון, המס על החד-פעמי – שאני לא מתבייש להגיד, בניגוד לדברי חבר הכנסת גפני, שזה לא רק מס סביבתי, זהו מס חברתי ממדרגה ראשונה, כי אנחנו יודעים על ירידה של יותר מ-65% מהצריכה, ואנחנו יודעים שהוא חסך כסף למשפחות. אגב, קראתי היום את העיתונים החרדיים לקראת הצעת החוק הזו, וראיתי שגם שם פורסם על ירידה במינוס של האזרחים הישראלים. התקצוב של הסביבה – – –
התקצוב לחברה הערבית; עצירת המתווה הנורא בקצא"א; עצירת המתווה בשדה בריר; אני מסתכל על חברי שר הבריאות ניצן הורוביץ – כמה מפתיע, כמה פשוט, הומואים יכולים לתרום דם, לא תאמינו; אישה – יש לה זכות על גופה, והפלות יהיו בידיים של הנשים; ביטוח בריאות יהיה גם לכאלה שלא קיבלו את הביטוח הזה עד עכשיו כי לא רצו להחשיב אותם בסידור הזה, הם לא היו, הם היו שקופים, לא ספרו אותם. הישגים מאוד גדולים.
אני רואה את ההישגים של חברי השר עיסאווי פריג', של שרים אחרים בממשלה, שרת התחבורה שדיברה פה קודם, שר החוץ, שרים אחרים בממשלה – ממש הישגים יפים מאוד. אבל – ואני לא אסתיר את זה ממך, חברתי השרה – כשאני מגיע ביום שישי אחר הצוהריים, בשעה 15:00, לשייח' ג'ראח, אני חושב שלממשלה הזו אין זכות קיום, כי נעשים שם פשעים בשמה – – –
כשהגעתי ביום שישי בשעה 10:00 בבוקר – – –
כשהגעתי ביום שישי בשעה 10:00 בבוקר להתנחלות העבריינים באביתר, שלא היו מעיזים להקים התנחלות כשהיו בממשלה נתניהו וסמוטריץ', גם אז אני חושב שאולי אין זכות קיום לממשלה הזו.
כשאני מגיע עם חבריי לבורין אחרי פיגוע שביצעו בהם מתנחלים, אני חושב שאולי אין זכות קיום לממשלה הזו. אבל אז אני נזכר בתמונה שראיתי בשבוע שעבר, בחבר הכנסת הכהניסט שהורשע בטרור ובחברים מפה שעולים אליו לרגל כאילו שהוא מכה – –
– – כאילו שהוא מכה, ואני מבין שהממשלה הזו טובה הרבה יותר מכל האלטרנטיבות, אף שיש בה קשיים, אף שיש בה תקלות, אף שצריך לתקן אותה, משום שאנחנו רואים את האלטרנטיבה, וכל הישראלים רואים אותה וחוששים מאוד מהאלטרנטיבה הזו.
383 מילים של מוסי רז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.