קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו חיים במגפת הקורונה, אבל כנראה שיש גם מגפת הממשלה. זה מתחיל בשרה שמכילה מתים, עובר דרך שר ששלם עם המתים. אז אנחנו לא שלמים עם המתים, ולכן אני רוצה לקרוא פרקי תהילים לעילוי נשמת אותם מתים מקורונה של התקופה האחרונה: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבֹא עזרי. עזרי מעם ה' עֹשה שמים וארץ. אל יִתן למוט רגלך אל ינום שֹמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שֹמרך ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמֹר את נפשך. ה' ישמֹר צאתך ובואך מעתה ועד עולם".
אדוני היושב-ראש, מדובר בממשלה שפוגעת באופן מכוון בתושבי הפריפריה, פועלת לביטול סבסוד התחבורה הציבורית. אנחנו נמצאים חמישה שבועות בלבד לפני גל התייקרות בתחבורה הציבורית, ועדיין משום מה משרד התחבורה לא העמיד לעיון הציבור את תוכניותיו. חבל ששרת התחבורה יצאה, אבל הייתי שואל אותה איפה השקיפות. האם אתם חושבים שהעם מטומטם? להציג את זה יום לפני גל ההתייקרות ואז תגידו: זה מה יש? אבל כנראה שזו שיטת עבודה שלכם.
חברים, ההתייקרות בתחבורה הציבורית בפריפריה היא לא הדבר היחיד שבו הממשלה הזאת פוגעת. היא פוגעת והטילה מיסים על החד-פעמי, מס על השתייה המתוקה; פגעתם בעצמאים וממשיכים לפגוע בעצמאים; אתם מנסים לפגוע בילדי המעונות, בילדי הגנים, ויש לכם עוד רשימת מכולת ארוכה עם תוכניותיו של שר האוצר לפגיעה באוכלוסיות הכי מוחלשות במדינת ישראל.
זה לא סוד שמאז הקמת ממשלת השינוי – שינוי לרעה, כמובן – שרי הממשלה מכנסים להם מסיבות עיתונאים ומצהירים בתקשורת חדשות לבקרים על העלאת מיסים, על הטלת גזרות שונות שגורמות באופן ישיר לעליית יוקר המחיה, ובכך פוגעים בבטן הרכה של אזרחי ישראל, של האוכלוסייה הכי מוחלשת בה. מאז הקמת הממשלה האטומה הזאת, כל אחת ואחת מהמשפחות הללו מתמודדת עם הוצאות שונות שהוטלו על הציבור המוחלש, כי לכם הכי קל לפגוע בו. והכול בגלל התנהגותו הבריונית של שר האוצר, ששם לו למטרה להכניס כסף לקופת המדינה כדי להשלים את 53 המיליארד שהתחייבו הוא וחבריו למפלגת האחים המוסלמים. מנסים עכשיו לרצות את הציבור ב-54 אגורות תוספת לשעה לשכר המינימום. האם אתם באמת חושבים שהעם מטומטם?
השתתפתי לפני כשבוע בוועדת הכלכלה. שמעתי את נאקת העצמאים ושאר משתתפי הוועדה, שקורסים בפני כל מה שקורה שם. עכשיו אני שומע ששר האוצר שלם עם המתים. הוא שלם עם זה לגמרי. אתה מכיל מתים כשאר חבריך לממשלה, ולך זה לא משנה אם האנשים האלה מתים מקורונה או מתים מרעב. אני שואל את מפלגת העבודה ומרצ: איפה המדיניות החברתית שלכם? איך אתם נותנים לזה יד? הרי אתם צועקים תמיד על כבוד האדם ודאגה לחלשה, ופה קולכם נדם. ידעו אזרחי ישראל שיש היום בבית הזה מפלגה חברתית אחת בשם מפלגת ש"ס, ואילולא השר דרעי, השר לשעבר, שבא ושם את הנושא הזה של יוקר המחיה על סדר-היום, לא הייתם מזיזים אצבע. צבועים, מנותקים, איפה החמלה שלכם? נמאסתם, לכו הביתה.
462 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.