קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי וחברותיי חברות הכנסת, קודם כול אני מתנצל בפני העוזר שלי רז, שכתב לי נאום כל כך יפה, אבל אני אדבר מעומק ליבי. הכי טוב.
קודם כול, אני מתחבר מאוד למה שאמרת בדקות האחרונות. אני חבר כנסת צעיר, אני לא נמצא פה שנים כמו חלק מחברי הכנסת והשרה, אבל אני עדיין בהלם ממה שקורה בכנסת ישראל. אני זוכר, בשבוע הראשון, כשהגעתי לכנסת, כתבה לי הבת שלי ווטסאפ ב-01:00. הבת שלי, קצינה, מפקדת מגדל פיקוח בבסיס גדול בחיל האוויר, כתבה לי: אבא, מה אתה עושה שם? למה אתה נמצא שם? איך אתה יכול להסתדר עם – היא הגדירה את זה, סליחה על הביטוי, כגועל. עניתי לה שאני אנסה לשנות, כמו שאני, הרבה דברים בחיים – חלקם הצלחתי, חלקם פחות. כמה פעמים נאמתי בנאומים בני דקה על נושא האלימות במגרשי הספורט. אני מגיע מעולם הספורט, וזה מאוד מאוד מפריע לי. גם היום דיברתי על זה. ואני רוצה לומר לך, אדוני יושב-ראש הישיבה, שקיבלתי כל כך הרבה תגובות מאנשים שהם אלימים במגרשים, חלקם לה פמיליה ואחרים, והם כותבים לי משפטים מאוד דומים: קודם כול תלמדו אתם להתנהג ואחרי זה תחנכו אותנו; תחנך אתה את האחרים ואחרי זה אנחנו נתנהג; אתם הדוגמה, ככה אתם מתנהגים – גם אנחנו נתנהג ככה. הודעה אחרי הודעה. ואני אומר לך, לכם: בסוף מה שקורה פה בכנסת הזאת ומה שהיה פה בימים שהצבענו על התקציב, האלימות הזאת, כמעט אלימות פיזית, כלפי יושב-ראש הכנסת, כלפי חברי כנסת מהקואליציה – היה פה מקרה שרדפו עם טלפון; אני הייתי פה אחרי השרה.
ואחרי זה עולה אותו אדם וטוען לגזענות כלפיו, הופך את התמונה. זאת סובלנות? אנחנו מדינה של מעל תשעה מיליון אנשים. 120 ועוד קצת עם הנורבגי נמצאים בבית הזה. אני לא מוכן שהבת שלי תכתוב לי כאלה הודעות. אני לא מוכן שאנחנו נילחם באלימות בחברה הישראלית במגרשים ומחוץ למגרשים, ובסופו של דבר אנחנו לא נדע לתת את הדוגמה. יושבים אנשים – ואני התפלאתי כמה רואים את הערוץ הזה וכמה מסתכלים ורואים את מה שאנחנו אומרים ואיך אנחנו מתנהגים. אז אני יודע שעדיין לא קמה ועדת האתיקה, אבל היא תקום, והיא צריכה לפעול בנושא הזה. כי צריכים למגר, קודם כול – אני קורא לזה "אלימות". כן, זאת אלימות. להתנהג בצורה שחברי כנסת מרשים לעצמם להתנהג – חלקם, זה חלק קטן, זה לא כולם, מהאופוזיציה – לא יכול להיות בבית הזה. זה בית שצריך להוות דוגמה לילדים שלנו, לדור הצעיר, שחולמים ואומרים: גם אני רוצה להיות חבר כנסת, גם אני רוצה להיות חברת כנסת. אבל לא בצורה כזאת ולא בתנאים האלה.
היום בצוהריים נפגשתי עם חבר פרלמנט הונגרי שמייצג את הספורט בהונגריה. הוא המקביל שלי בהונגריה. מה שאני מנסה לעשות פה הוא עשה שם. בהונגריה האלימות במגרשי הספורט – – –
אני אספר לך אחרי זה מיהו. אתה מכיר אותו.
אני אספר לכם מה היה בהונגריה עד לפני 15 שנים. האלימות במגרשים והגזענות, גם כלפי היהודים, הייתה מהגדולות בעולם. כיום אתה נכנס למגרש בהונגריה – אפס אלימות. התוצאה הזאת היא בגלל שלושה דברים שאני דורש שיקיימו גם במדינת ישראל: האחד – הענישה מאוד מאוד כבדה. אני אגיד לכם שבהונגריה אם אדם נכנס לתוך המגרש – הוא נכנס לשנה לכלא; אם הוא נוהג באלימות שעתיים לפני המשחק או שעתיים אחרי המשחק או בתוך המשחק – הוא נכנס לשנה לכלא מיידית. ומה במדינת ישראל? הכניסו ילדה מסכנה לבית חולים בגלל שהיא עודדה שחקן ממוצא ערבי במשחק בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים. אותה בחורה הייתה שבוע בבית החולים. אנשים מלה פמיליה שברו לה את העצמות. ומה העונש שהם קיבלו? שלושה חודשים להיות מורחקים מהמגרשים, וגם את זה לא אוכפים. אז אנחנו צריכים להיות קשים כלפי אנשים שנוהגים באלימות גם בבית הזה וגם מחוץ לבית הזה.
אני מקווה שאנחנו, חברי הכנסת, נצליח לעשות את זה ונהווה דוגמה. תודה רבה.
601 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.