קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, תלמידי וחביבי אבשלום, אני מתרגש שאתה יושב איתנו יחד, אתה וחבריך. ברוך הבא. חבריי חברי הכנסת, מאות אלפי מובטלים ופושטי רגל, בעלי העסקים הקטנים שמפעל חייהם קרס, נושאים עיניים אליכם ומתחננים שתפסיקו להתעלל בהם, מתחננים שתיקחו אחריות על המעשים שלכם. אל תעצרו את הסיוע לחלשים, החלשים האלה, בפתאומיות. המחיר של ההתנהלות הדורסנית שלכם הוא הריסוק המוחלט של אמון הציבור בהנהגה שלו.
ההבנה הכואבת שאין היום בממשלה מבוגר אחראי, וכל פעם שמתגלה אתגר, זורקים את האחריות על מישהו אחר – טוענים שהממשלה היוצאת אחראית, הממשלה היוצאת אשמה – ההתנהלות הדורסנית שלכם וחוסר הרגישות שלכם לחלשים בחברה במדינת ישראל מובילים לכך שרבים מאזרחי ישראל מיואשים. הם מבינים שהתאווה שלכם לשלוט לא יודעת גבול ושובע, וכמו שהפרתם את כל הבטחות הבחירות שלכם, ככה תפרו גם את שאר ההתחייבויות שלכם לאזרחי ישראל, תפרו את הערבות ההדדית, את הסולידריות הישראלית, את תחושת האחווה, את הרצון לחיות פה יחד.
אל תשכחו שהרבה לפני תפקיד כזה או אחר, יש סיבה לזה שאנחנו חיים כאן ודווקא יחד. במעשים שלכם אתם שוברים את האחדות בישראל, שהיא הנכס הכי חשוב שלנו אלפיים שנה, וכל זה – בשביל מה? מה יצא לכם מזה? בשביל כמה ג'ובים? בשביל כמה משרדים ממשלתיים? בשביל זה הפכתם אתם והפרתם את כל ההבטחות שנתתם? פירקתם כל אמת, כל אמת מידה ומוסר, רק כדי להשפיל, למעוך, להסית ולרסס שנאה לכל עבר, רק כדי לשקר ולספר שהחרדים או המזרחים הרסו לכם את המדינה שלכם.
אזרחי מדינת ישראל קיבלו מכם את שיעור האזרחות הכי כואב שיכלו לקבל. הם הבינו שהפוליטיקאים בממשלה לא סופרים אותם, שלראש הממשלה ולשרים לא אכפת מהם; אכפת להם רק מהכיסא שלהם, רק מהרכבים המשוריינים שלהם. הם למדו שהם האחרונים בתור. הממשלה שלהם, לצערי, ויתרה עליהם.
274 מילים של יואב בן צור. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.