קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, יותר ויותר מתקבל הרושם הקשה שהקואליציה עפה על עצמה, וכנראה שהם חושבים שהם שם לבד בבניין ושהם עם עצום ורב. היחס הקשה והמבזה בוועדה המסדרת מצד היושבת-ראש חברת הכנסת עידית סילמן או חבר הכנסת ממלא מקומה בועז טופורובסקי עוברים כל גבול בניהול הוועדה, תוך כדי סתימת פיות ובלי לאפשר לצד שכנגד להשמיע את דברו. זה מוכיח יותר מכול שזוהי לא הדמוקרטיה שעליה משתפכים ובה מתפארים. סבור אני שנהפוך הוא – יש לאפשר יותר בלארג'יות זמן, ברווח, להשמיע את דעותיהם של אנשי האופוזיציה. הרי יש לכם רוב, אז ממה אתם מפחדים? הסרטונים מעידים יותר מכול שאפילו לפני הזמן המותר כבר מסיימים להם את זכות הדיבור, לחברי הכנסת מהאופוזיציה, ובכזאת מהירות, וגם מעיפים את הח"כים החוצה משל היו הם ארחי-פרחי.
מהיכן העזות? מהיכן החוצפה? הסגנון הברוטלי הזה, כולם, מכל הסיעות של האופוזיציה, מדברים ומתלוננים על כך ועלו ואמרו את דבריהם. למה לסתום פיות? למה להתנהג בברוטליות? מה יש לכם להסתיר? אמר פעם איש חכם, יש אומרים וולטר: אני לא מסכים לאף מילה שלך, אבל אני אגן עד מוות שתוכל להביע את עמדתך. שם, כנראה, בוועדה המפוזרת, היושבת-ראש עידית וסגנה בועז סבורים בדיוק הפוך: הם מוכנים להגן עד מוות שלא נשמיע את דברנו ואת עמדתנו.
זה משחק באש, כי זה יכול להתגלגל לבתי המשפט, המחטפים הללו, ולפסול את החוקיות של הוועדה וההצבעות. היינו גם בקדנציה הקודמת בוועדות שראויות לכבוד והערכה – אצל חיים כץ, אצל רם שפע, אצל עינב קאבלה, אצל אופיר סופר, אצל השרה שאשא ביטון ועוד. היה כבוד, היה הדר, נתנו לכולם להביע עמדות ובהרבה דברים הגיעו להסכמות. כאן, מה שהיה בוועדה בימים האחרונים – היושבת-ראש הגיעה באטרף ולא סופרת איש. אולי כדאי שתיקחו קצת הדרכה בסיסית, זה לא בושה. תתעוררו. להזכירכם, חלק מהח"כים שבוועדה היו בעבר שרים נכבדים, עד לא מכבר, ועשו דבר יותר מכם בחיים הציבוריים, אז קצת ענווה לא תזיק. אנחנו לא צריכים להתחנן לדבר. זו זכות אלמנטרית וחובתנו לחברה ששלחה אותנו לכאן.
אני מציע לך לראות קליפ שרץ ברשת איך את נראית בניהול הוועדה. מילא ברחת מהימין ומכרת את עמדותייך הימניות לצורך ג'וב כזה או אחר בקואליציה, אבל אנא, דחילק, אל תמכרי אותנו, תאפשרי לחברי הכנסת שמתאמצים לעבוד קשה – כן, כן, גם מזיעים, ולא רק החרדים – תאפשרי לדבר בנחת, כי שקט זה רפש, ואולי תהיי בת-מזל וגם תשתכנעי בצדקת עמדותינו, כי דמוקרטיה כך צריכה להיראות, כי אחרת זה לא דמוקרטיה, זה דמוק-גרציה.
ועוד ככה, בקטנה, כדאי שתקראי מה העיתונאי ישראל כהן כתב על אודותייך: עידית סילמן עברה סופית למחנה השמאל. בתמונות שהיא העלתה הערב מהכנסת, בסטטוס שלה, כל הצילומים שלה שם עם ח"כים ממחנה השמאל. החברים במפלגה זרקו אותה לכבשן האש, להיות השעיר לעזאזל. מעניין מתי ייפול לסילמן האסימון שהשתמשו בה כדי להכשיר את השרץ. תחשבי על זה, עידית, כי המצב בינתיים – זיבורית.
445 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.